כוכב הצפון גיליון 2599

דעה

חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש

למוצב הקדמי שנפל ראשון. שפה מופלאה, עברית. אנו אומרים נכונות להיענות, גם לקשה מכל. ובתוך הנכונות הזאת טמונה האמת. כל מה שהוא נכון. חיילים אדירים איבדנו, אזרחים למופת הם היו ונפלו כדי שנוכל לחיות והדגל הזה מתנופף מעל לראשנו כאנשים יהודים חופשיים במולדתם. על אדמתנו שהיא שלנו ולא של שום עם אחר בעולם. בזכותם, ולא בחסדי זרים. ומהם יש לנו אור, ומהם יש לנו כוח, ובכל עת שנדמה לנו שאין לנו עוד כוח, שעייפנו ממלחמות ומניצחונות, ובכל עת שנדמה לנו שחשוך, והשמיים קודרים - אנחנו מביטים אליהם, צלולים ובהירים ומוארים ומחייכים, והאור הזה הבוקע מהם, יאיר גם את החללים העמוקים שבתוכנו. ויהיו אלו חללים מוצפי אור. והוא שימלא את שורותינו. ואז אנחנו יכולים להמשיך. ואנו חיים בזכותם

מאת: המתמודד לראשות העיר, עו"ד מאיר אלמקייס "חללים"

מלה מורכבת. חלל, לכאורה היא מתארת מישהו שמת. שאיננו. אבל עובדה, הם עודם מי שהיו. לא השתנו. כל מה שהיה בהם - נותר. החללים הם בנו. לנו הם חסרים, בנו יש חורים ריקים, מקום שהם תפסו פעם, ואין איש יכול למלאו

הילדים והנכדים שיכלו להוליד. איזה חלל עצום יכלו למלא. כמה מלאים יכולנו להיות, ובאיזה תוכן. אילו איכויות היו לאלו שהלכו בראש, נפלו והתפוצצו בשמיים, בבתים, בחדרים, במוצבים ובכל הישובים שהבעירו עלינו. יש בנו אלו שרק איבדו חבר, שכן, קרוב, מכר. ויש בנו אלו הנושאים עמם את מתיהם לכל מקום, בכל אשר יהיו, וזה משפט קיומנו בארץ הזאת. הקשיבו לצפירה. זכרו. היום הזה הרבה מלים גבוהות ייאמרו על מה נפלו החללים, ועד כמה אנו חבים לנכונותם את קיומנו. והפעם, הפעם הם החזית, הם היו לנו לקו,

הקשיבו לצפירה - היא עשויה מקולותיהם של כל אלו שאין להם עוד קול והיא מהדהדת בחלל מילה מורכבת - חלל. עברנו מלא חללים. ילדים שלמדו איתנו בגן, בכיתה, בצבא, שכנים, חברים, דודים, אחים, הורים, סבים וכל אלו שהיו איתנו שם, שהלכנו איתם לטיול ההוא, למסיבה ההיא לרקוד, אלו שגרו לידינו או שסתם שמענו את שמם בשכונה. את אלו שהיו בדרכם לתפילת החג, את אלו שהיו בדיוק בהחלפת משמרת. רחובותינו הפכו לשדות מוקשים, המדרכות לשדות קטל של זיכרונות, כל מי מאתנו שגדל בארץ הזאת הולך בה כמו בשדה מוקשים. בכל רחוב מרחובות ילדותנו חסר מישהו. אבל הפעם, הפעם זה אצלנו בממ"ד, במרפאה, בקיבוץ, בכפר, בעיירת הפיתוח, בבית, בתוך הבית. כאן גר תום, שהתפוצץ מרימון שהושלך לחדרו, כאן גר יורם, שנהרג כשהגן על משפחתו. כאן גרה רינה, שהייתה נשואה לאבי, שנשרף ברכבו. ואנחנו הולכים לשבעה עם רועי וזוכרים שרועי מעולם לא יזכה שאביו יניח לו תפילין. כי אביו נהרג בקרב על המוצב. והזיכרון שלנו מלא באלו שהיו ונשרפו, נשחטו, נורו בגבם, נטבחו ונחטפו ובדרך, ובדרך שמעו את הצפירה והיא מהדהדת בחלל. הזיכרון של מי שגדל בארץ הזאת מלא חללים. מלה מורכבת. חלל, לכאורה היא מתארת מישהו שמת. שאיננו. אבל עובדה, הם עודם מי שהיו. לא השתנו. כל מה שהיה בהם - נותר. החללים הם בנו. לנו הם חסרים, בנו יש חורים ריקים, מקום שהם תפסו פעם, ואין איש יכול למלאו. אנחנו הולכים וחסרים, והם אינם משתנים. החלל איננו מי שמת, אלא מה שהוא מותיר אחריו בנו. צאו וחשבו, כל מתינו וכל חללינו. יותר מאלף חמש מאות שמתו ביום אחד. הם,

שבת שלום.

לתגובות:

052-8660157 ELMAKIYAS.LAWYER@GMAIL.COM

חמישה כוכבי יופי בתחרות המועצה לישראל יפה

בהיבט תחזוקת המקלטים הציבוריים ומרכזי ההפעלה וחמשת הכוכבים מעידים על הציון המקסימאלי שניתן לקבל. את המרכז הרפואי יצגו סופי הרוש שמוניס, מנהלת מחלקת משק, סגנה, שלומי קטן ויוסי חליוה המתנדב במחלקה הקרדיולוגית (בתמונה).

גם השנה זכה מרכז רפואי צפון בחמישה כוכבי יופי בתחרות שערכה המועצה לישראל יפה בשיתוף פיקוד העורף. זוהי ברציפות בה זוכה המרכז 13 השנה ה הרפואי בחמישה כוכבים, מאז החלה התחרות. במסגרת התחרות נבדקת המוכנות בחירום