2593 כוכב הצפון גיליון

דעה

חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש

חכם באופן יוצא מגדר הרגיל שהחברה מיתגה אותו כילד מוזר. זאת הבמה והזמן לבקש מהילדים ומהבוגרים לקבל ולחבק אלינו כל ילד, כל ילדה, מוזר יותר או פחות, לא להלבין את פניהם ולא לדחוק אותם לשוליים, ההיפך קרבו אותם חבקו אותם לתוך החברה ותהיו טובים יותר. לסיום, אני מבקש לאחל הצלחה לכל ילדי ישראל ולילדי העיר טבריה בפרט, למחנכים, למורים למורות, לשרתים ולכל העוסקים בתחום החינוך, לגננות , לילדי החינוך המיוחד ולעיר כולה. שנת לימודים פורייה, מעשירה ומוצלחת. מאחל לכולם הצלחה בשנת הלימודים הבאה עלינו לטובה ולבקש מכל התלמידים לכבד את המורים וההיפך, להימנע מאלימות, להימנע מחרמות ולקחת עלינו את היכולת לעשות שינוי, שינוי שמתחיל בכל אחד ואחת מהתלמידים. בהתנהגות, במוסר, בחינוך ובהשקעה בלימודים. אבל לפני הכל נבדוק את עצמנו כלפי האחר, כלפי השונה כי "דרך ארץ קדמה לתורה".

מאת: המתמודד לראשות העיר, עו"ד מאיר אלמקייס סוף הקיץ "לילד מטריה"

בכל אחד מאתנו יש חלק מאותו ילד מטריה, לכל אחד יש או היה חבר כזה, מכר, ילד שהיה בו את אותן תכונות של ילד מטריה, אותו ילד מוזר, עם הבגדים המוזרים, לעיתים לבוש סחבות, לעיתים עם משקפיים סדוקות, אולי אפילו מדיף מעט ריח והכי בולט אצלו זה חיתוך הדיבור שמצביע על ילד עם בעיות התפתחות ושאף אחד לא באמת מכיר או יודע עליו הרבה, על חייו, על הבית שממנו הוא מגיע.

בכל אחד מאתנו יש חלק מאותו ילד מטריה, לכל אחד יש או היה חבר כזה, מכר, ילד שהיה בו את אותן תכונות של ילד מטריה, אותו ילד מוזר, עם הבגדים המוזרים, לעיתים לבוש סחבות, לעיתים עם משקפיים סדוקות, אולי אפילו מדיף מעט ריח והכי בולט אצלו זה חיתוך הדיבור שמצביע על ילד עם בעיות התפתחות ושאף אחד לא באמת מכיר או יודע עליו הרבה, על חייו, על הבית שממנו הוא מגיע. אבל כאשר מקלפים אותו ומסתכלים לו ישר בעיניים ולתוך הנשמה מתגלה ילד זאת שלא רואים אותה זאת שאף אחד לא משחק איתה וככה הם ישבו להם בסוף של הכיתה

תם השרב הגדול, החופש הסתיים והיום תלמידי ישראל חוזרים לספסל הלימודים. לאחרונה נחשפנו לשיר שנגע לכל מי שהקשיב לו, שיר שמדבר על אותו ילד דחוי בכיתה, שעובר התעללות ואפילו המורה התייאשה ממנו וזרקה אותו לשבת בסוף הכיתה ליד ילדה מוזרה לא פחות. בעוד אני יושב וכותב את הטור, אני לא יכול להימנע מההרגשה הכל כך קשה שעוברת בי וגורמת לי להזיל דמעות ששוטפות את המקלדת על אותו ילד שכולנו הכרנו או מכירים מתקופה כזאת או אחרת בחיינו. ילד מטריה מילים: שופן בן/ אוריה עטרה דבורה לא בגלל שהוא היה הכי יפה לא בגלל שהוא היה הכי חכם בחורף הוא היה לובש חולצות קצרות בקיץ מעילים ומטריות מה יש לך? למה לעצבן? למה לעשות סתם? את המשקפיים שלו הוא הדביק עם סלוטייפ וכמה שצחקו עליו הוא צחק איתם תראו את הדביל הזה איזה מטומטם ובגלל שאף אחד לא הסכים לשבת לידו לא רצו לראות אותו אז המורה אמרה אין ברירה נושיב אותו עם הילדה המוזרה זאת שלא רוצים אותה היה איתי ילד אחד ביסודי שאני זוכרת אותו יותר טוב מכולם אחרי ששברו לו אותם בהפסקה והקלמר שלו תמיד נשאר ריק מאז שהתרוקן אל האסלה

שבת שלום.

לתגובות:

052-8660157 ELMAKIYAS.LAWYER@GMAIL.COM

מחזיק חזק בפנים ורק כשהם הולכים עומר נעמד מנער את הבגדים מרכיב את משקפיו והדמעות זורמות עליו מעצב ובושה ונהיה לו קצת רטוב אז הוא פותח מטריה והוא לוחש לאלוהים אם אתה קיים תעשה לי איזה נס ותיקח אותי מכאן ואולי שמעו אותו

ילדה עם קוקיות, ילד מטריה נעים מאוד השם לי זה עומר נעים מאוד קוראים לי עטרה בחוץ הילדים רצים צועקים אחד על השני כדורים עפים בפנים זה רק אני ועומר ועומר הוא אומר שלא נורא ועומר מצייר לי ציורים עושה לי פרצופים פותר לי תרגילים וכשאני בוכה רוצה לשבור את הכלים עומר מחבק אותי אבל בשער מחכים לו שני בנים דוחפים לו רגל הוא נופל על הפנים הלוואי שתעלם

את ילד מטריה כי יום למחרת הוא לא הופיע בכיתה היה איתי ילד אחד ביסודי שאני זוכרת אותו יותר טוב מכולם לא בגלל שהוא היה הכי יפה לא בגלל שהוא היה הכי חכם צפו

הם אומרים והוא סותם