כוכב הצפון גיליון 2562

ח ד ש ו ת ה צ פ ו ן

חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש www.star10.co.il

והחשוב מכל מוסיף ואומר אהרון ברק: "האימרה הידועה כי כוח נוטה להשחית וכוח מוחלט משחית לחלוטין - והתוספת לה כי כוח משחית אך החשש לאבדן הכוח משחית לחלוטין - נכונה לא רק בתחום הציבורי. היא עשויה להיות נכונה גם בתחום הפרטי". ומה בעצם אומרת האימרה הזו? התשובה ברורה: איש איננו חסין מפני השפעתו המשחיתה של הכוח. ובכן, האם האימרה הזו נעצרת על סף דלתו של אהרון ברק? התשובה לשאלה זו מקופלת בין דפי ההיסטוריה של אהרון ברק. בפני הקמים עליהם". שאלה היא - נוכח כל מה שנחשף כאן - מי הוא בדיוק זה שקם כאן על "הדמוקרטיה הצעירה שלנו"? לשופט ברק דעה מוצקה על ממלא תפקיד בכיר בשרות המדינה המבצע מעשים הפוגעים באושיות המבנה השלטוני: "הוא יתקשה להוות דוגמא ומופת לכפופים לו. הוא יתקשה לדרוש מהם, אשר נדרש מכל עובד ציבור, ושהוא עצמו חילל. הוא יתקשה להקרין הגינות, אמון, יוקרה, יושר ויושרה )"אינטגריטי"( כלפי הציבור הרחב. כל אלה עשויים להשפיע, במידת ודאות רבה, על מעמד השירות הציבורי, תפקודו ומקומו בחברה דמוקרטית. אכן, עבירה היא חמורה, אם "מתוך נסיבות ביצועה עולה המסקנה, כי בהתנהגותו גילה איש הציבור רמה מוסרית כה נמוכה, על כי אין הוא ראוי עוד לשאת במשרתו הציבורית"... זוהי אותה עבירה, שיש בנסיבות ביצועה "פגם מוסרי" המעיד על בעליו שאין הוא ראוי...לשאת באחריות הציבורית להחלטות ולמעשים אשר ענייני הכלל ושלום הציבור תלויים בהם". הדברים מדברים בעד עצמם. אכן, "שופט עליון צריך להיות משפטן ברמה גבוהה" אומר אהרון ברק, אבל - כדבריו - "קודם כל הוא צריך להיות בן אדם".

שיפוטית לבין שלטון החוק קיימים כלים שלובים". האם אמירה חשובה זו אינה חלה עצמו? ומה התוצאה כאשר אהרון ברק על הביקורת השיפוטית מצטמצמת לאפס? גם הביקורת העיתונאית והציבורית, כפי שראינו, לא ממש מרגשת את ברק. הבאנו אך מעט מהביקורת על התנהלותו של ברק במרוצת השנים. ברק צולח אותה ללא מאמץ. הוא הרי איננו חייב דין וחשבון לאיש. יודע היטב, שביקורת - ואפילו אהרון ברק ביקורת קשה - מתנפצת אל העובדה ש"מחר יום חדש". ואמון הציבור? מי שאיננו עומד לבחירה - לא באמת זקוק גמר אומר אהרון ברק לאמון הציבור. להציל אותנו מפני עצמנו. : "אין השופט צריך לפעול אהרון ברק אומר במסגרת הסכמה חברתית המשקפת רוחות שעה חולפות. על השופט לפעול במסגרת המרכזית והבסיסית ולא במסגרת הארעי והחולף. כאשר החברה אינה נאמנה לעצמה אין השופט חייב ליתן ביטוי לרוחות השעה. עליו לעמוד בפני רוחות אלה, תוך מתן ביטוי לאותה הסכמה חברתית המשקפת את עקרונותיה הבסיסיים של השיטה ואת "האני מאמין" של הציבור הנאור בחברה שבה הוא חי". כל מילה זהב. השאלה היא רק אם כל מה שנחשף כאן הוא חלק מן "האני מאמין" שלנו. לימים יחזור בו ברק מן הביטוי "הציבור הנאור" )שאביו מולידו הוא השופט ויתקון(, ויסביר כי כוונתו של ביטוי זה אינה אלא ל"תפיסות העומק של החברה". מתיימר לשמור על המפתח של אהרון ברק אותו מרתף אפלולי וקריר שבו מונחות, זו לצד זו, "תפיסות העומק" שלנו. אין צריך - על פי שיקול דעתו - אהרון ברק לומר ש הוא גם זה הממיין, מגדיר וקובע איזו ממין התפיסות שלנו - תפיסת עומק היא, ואיזו מהן איננה אלא רוח שעה חולפת. שאלה היא - נוכח כל מה שנחשף כאן - אם הוא האיש הראוי להתקרב אל אהרון ברק המרתף היקר מכל יקר הזה. מתיימר להיות שומר החותם אהרון ברק : אהרון ברק של הדמוקרטיה שלנו. אומר "כל הגופים כולם צריכים לשמור על הדמוקרטיה הצעירה שלנו. במיוחד, מוטל תפקיד שמירה זה על הרשות השופטת בכלל, ועל בית המשפט העליון בפרט. שוב הוטל עלינו, שופטי הדור הזה, לעמוד על משמר ערכי היסוד שלנו, ולהגן עליהם

"הוא יתקשה להוות דוגמא ומופת לכפופים לו. הוא יתקשה לדרוש מהם, אשר נדרש מכל עובד ציבור, ושהוא עצמו חילל

הרב הנגרם כתוצאה מהפעלה שלא ביושר של שיקול הדעת. שכן, שיקול דעת לא ישר הוא שיקול דעת הנגוע בשרירות, ניגוד אינטרסים, העדפת מקורבים, הפלייה וכיוצא באלה שיקולים עקומים המשחיתים כל חלקה. הנה כי כן, נקודת המוצא להפעלה ראויה של שיקול הדעת היא יושר. היושר שוכן בלבו של כל שיקול דעת ראוי. בתחילת הדברים הבאנו כזכור את סיפורו . יהושע פרץ של מנהיג פועלי הנמל יהושע פרץ מספר, כזכור, כיצד - במטרה להגן על זכויות אנשיו - הוא רכש את הספר "דיני עבודה בישראל". אבל אז קרה לפרץ דבר מעניין: "אם מישהו מההנהלה היה מתווכח איתי, הייתי אומר: הם ראו תפתח דף זה וזה סעיף זה וזה. שאני כל כך מומחה בזה, שבסוף הייתי מוכר להם לוקשים - והם האמינו שזה . אין צורך בפרשנות. כתוב" הוא האורים והתומים של אהרון ברק אהרון רבים מאתנו בתחום המשפט. אבל גם מכיר על בוריין את המערכות ברק השלטוניות הנמצאות בשליטתו או בטווח אהרון ראייתו. בפקחותו הנדירה למד להכיר היטב את נקודות התורפה של ברק המערכות הללו. למרבה הצער, הוא היכה שוב ושוב בנקודת התורפה העיקרית: העדרה - למעשה - של אפשרות שיפוטית להעמידו על מקומו. "צמצום הביקורת אומר אהרון ברק: השיפוטית... משמעותו האמתית הינה הרחבת החופש להפר את החוק. בין ביקורת "שופט עליון צריך להיות משפטן ברמה גבוהה" אומר אהרון ברק, אבל - כדבריו - "קודם כל הוא צריך להיות בן אדם".

צרו קשר

תוכן העניינים

דפים ממוזערים

דאבל קליק להגדלת מסך