כוכב הצפון גיליון 2483
חדשות
אחד על אחד עם הצייר מיכאל גפן
מי
לרגע עמד ליד ציור שבו צויר רב עטוי טלית הקורא בספר. "אני מבין יידיש, אך קשה לי לדבר את השפה. אין לי מספיק ביטחון לדבר בה". מיכאל תזזיתי ולא נח לרגע. במהלך השיחה בינינו קם מספר רב של פעמים ובכל פעם היה לו תירוץ אחר. פעם פינה את השולחן מהכוסות, פעם לקח ציור והחליף אותו בציור אחר. "אני כזה, אני חולה סדר וניקיון וקשה לי לראות דבר שהוא לא במקום ולא לסדר אותו." במהלך השיחה נכנסו התלמידים והתלמידות שלו כשהם מביאים את הציורים שלהם לתערוכה, מיכאל קיבל אותם בחיבוק ולכל אחד נתן את היחס המתאים, בין אם לילד בן השלוש עשרה, שהביא את הציור הראשון שלו או לאישה בת שבעים וחמש. "יש לי תלמידים מכל הגילים," ציין כבדרך אגב. מתי עלית לארץ? "עם תום הלימודים שלי הייתה לי אפשרות להצטרף לאימי, שהייתה לה ויזה לארצות
אתה מיכאל גפן? "לפני כל דבר אני צייר, חיי ציור נושם אדי צבע, ומתכסה בבדי קנבס".
מיכאל גפן, יליד אוקראינה, DA , צייר בעל תואר 53 בן באומנות. תושב העיר טבריה. הכרתי את מיכאל בתחילת דרכו בטבריה, כשהתחיל לגייס תלמידים לסטודיו שלו. מאז נחרת בי המשפט שאמר לי, "אני יכול לעשות מכל אחד צייר" בזמנו נשמע לי שחצני מדי, אבל לא מופרך כלל כשאני בוחן את הציורים שציירו תלמידיו ואת גיליהם. ישבתי עם מיכאל לשיחה על אספרסו קצר, לרגל פתיחת התערוכה העשירית שהוא מקיים לציורי התלמידים אותם הוא מלמד בסטודיו "פרי הגפן" שבניהולו.
מתי החזקת לראשונה במכחול? "מאז שאני זוכר את עצמי. כבר כילד בן חמש ציירתי ובגיל הזה נרשמתי לסטודיו לציור. שנתיים לאחר מכן, זכיתי במדליית כסף לילדים בתחרות בין לאומית שנערכה ביפן. בגיל שש עשרה כבר למדתי באקדמיה לאומנות בסנט פטרסבורג וסיימתי בהצטיינות." מה הביא אותך לארץ? "היהדות שלי, זה ברור לא? גדלתי על סיפוריהם של סבא וסבתא שלי, שהקפידו לדבר איתי ביידיש. שמעתי מהם את סיפורי התנ"ך והיה ברור לי שישראל זה הבית שלי." אתה דובר יידיש? מיכאל לוגם מכוס הקפה, קם מהכיסא וניגש לציורים, שהיו מונחים על הקירות.
2483 | 28.5.21 | י״ז סיון תשפ״א | כוכב הצפון | 34
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online