גיליון כוכב הצפון 2474

הלכות חג הפסח

ערב פסח שחל להיות בשבת כתב וערך: הרב יהודה דידי

בס"ד

נא לשמור על קדושת הדף

שתספיק בדיוק לצורך הסעודות שלפני הפסח – כך שלא נתמודד עם כמויות חמץ מיותרות )פיתות, חלות, בירה וכד'(. יש להכין את התבשילים לסעודות השבת – הכל על בסיס כשר לפסח, בכלים הכשרים לפסח, ולצקת מהם לכלים חד פעמיים, ומשם להעביר אל "פינת החמץ" לאכילה. מומלץ להכין רק פיתות, ולא חלות – המתפוררות מאוד. לאחר הקידוש יש לבצוע על הפיתות, על מפת ניילון חד-פעמית. לאחר אכילת הפיתות, יש לגלול את המפה ולהשליכה באשפה )אם נותר מן הפיתות חתיכות גדולות – יש לפוררם ולהשליך לאסלה(. יש לשטוף את הפה )במי פה( ורחוץ את הידים בסבון נוזלי! לאחר מכן, יש לפרוס מפה חדשה ולאכול את המאכלים ללא חמץ. )יש להקפיד מאוד שלא להביא במגע את הכלים הכשרים לפסח, עם החמץ!!(. ביום שבת קודש, יש להקדים את תפילת שחרית, כדי להספיק לאכול את ה"סעודה השניה" של שבת בטרם יחול האיסור לאכול חמץ. סוף זמן אכילת חמץ, ביום שבת, הוא: עד .10:15 השעה יש לסיים עד לשעה זו את אכילת החמץ )פיתות(, ולהמשיך בארוחה כמו בליל שבת – על בסיס כשר לפסח. את את החמץ צריך להשבית– דהיינו: לומר בבוקר. 11:29 "כל חמירא" – עד השעה וכדי שלא ישכח, עדיף לומר "כל חמירא" מיד כשנפטר מן החמץ. בשונה משתי הסעודות הנ"ל - את הסעודה השלישית כבר אי אפשר לקיים לא באכילת חמץ – חלילה! וגם לא באכילת מצה )שהרי אסור לאכול מצה בערב פסח!(. על כן, יש לעשותה באכילת עוגה כשרה לפסח )שאינה עשוייה מקמח מצה(, או באורז

את החמץ שמוצאים בבדיקה, יש לצרף לחמץ שנשאר לנו מארוחת הבוקר של יום שישי, ולשרוף אותו. השנה יש לשרוף את החמץ ביום שישי! וראוי גם בשנה זו לשרוף בבוקר – אף על פי שהוא 11:29 : עד השעה אינו ערב פסח, זאת כדי למנוע טעויות בשנים הבאות, לחשוב שאפשר לשרוף את החמץ גם מאוחר יותר... אכילת סעודות השבת השנה ראשית דבר! יש להערך בעוד מועד, בחכמה ובתבונה רבה, ולהשאיר בבית, לצורך סעודות השבת, רק כמות חמץ קטנה, באופן )נציין ונדגיש, כי בטרם פרסום זה, מסרנו את הדברים לבדיקה אצל הגאון רבי אליהו הכהן שליט"א, ראש כולל "מאיר בת עין" בטבריה(. באותה שנה, לצד כל השאלות ההלכתיות המתעוררות, בלאו הכי, בכל שנה בחג הפסח. בנוסף לכך, יש לתת את הדעת על עוד שינוי טכני קטן, אך יש לו השלכות הלכתיות, והכוונה היא לעובדה שביום שישי, י"ג בניסן, אנו נפרדים מ"שעון החורף" ועוברים ל"שעון קיץ" – וזאת רק יממה אחת לפני החג עצמו. הדבר נוגע ומאוד חשוב בכל מה שנוגע לקביעת העת והזמן של סוף אכילת חמץ, של שריפת החמץ, של סוף זמן אכילת האפיקומן בליל הסדר ועוד. אשר על כן, שעה שבודקים בלוח השנה את הזמנים, חשוב לבדוק אם הזמנים המודפסים ב"לוח השנה" שאנו מחזיקים, מתייחסים ל"שעון קיץ", או ל"שעון חורף". במאמר זה, השתדלנו להעלות כמה עצות, וריכזנו כמה נתונים חשובים לקיום סעודות השבת שלפני הפסח, מבלי להכשל חלילה בחמץ במשהו בחג הפסח, החל ביום שבת זו, ולעריכת הסדר כהלכתו.

כידוע לכל: התורה אוסרת על האדם להחזיק ברשותו חמץ בפסח, והיא מצווה על האדם לבער את החמץ בערב-פסח. בשנה זו, יש לבצע את הבדיקה לאור הנר, ביום חמישי בערב – ליל י"ג בניסן )ולא כמידי שנה בליל י"ד בניסן! שהשנה חל בשבת!( לפני הבדיקה יש לברך: "על ביעור חמץ", ולכוון בברכה זו גם על שריפת החמץ שמקיימים למחרת בבוקר – יום שישי! לאחר הבדיקה יש לבטל את החמץ, כל חמץ ושאור =) "... באמירת: "כל חמירא שיש ברשותי, שלא ראיתיו ושלא ביערתיו – יתבטל ויהיה כעפר הארץ(. בגמרא )מסכת פסחים דף יג.( נאמר: "תניא, ארבעה עשר שחל להיות בשבת, מבערין את הכל מלפני השבת, ומשיירין מזון שתי סעודות, כדי לאכול עד ארבע שעות – דברי רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא, שאמר משום רבי יהושע. ולא זזו משם עד שקבעו הלכה כמותו". ופירש רש"י במקום: "מזון שתי סעודות, ולא שלוש – דכל שלוש סעודות דשבת הם: ערבית, שחרית ומנחה. וערב פסח אסור לאכול מן המנחה ולמעלה". וכך נפסק להלכה גם בשולחן ערוך )סימן תמ"ד, א(. הפעם הקודמת שבה ערב חג הפסח חל להיות בשבת - היתה בשנת ה'תשס"ח, ורבים מהבוגרים היום, היו אז צעירים, ולא כולם זוכרים את ההתנהלות וההנהגותשהיו על שנה רגילה, נאמר בסעיף הראשון של ה"שולחן ערוך" )תכט( – הלכות פסח: "שואלין בהלכות פסח קודם לפסח שלשים יום". זאת משום שהלכות החג רבים ומסועפים מאוד, ויש ללמוד, לשנן ולשאול מורי הוראה: מה מותר ומה אסור, מה כשר ומה חמץ. בשנה זו, שבה ערב חג הפסח הבעל"ט חל להיות בשבת, השאלות רבות יותר וההלכות מורכבות יותר.

צרו קשר

תוכן העניינים

דפים ממוזערים

דאבל קליק להגדלת מסך