כוכב הצפון גיליון 2422

בקהילה אנשים בריאות מדור

אוכלים נכון ושומריםמשקל

וחפשו את ציפי ב- בצורה שמזיקה לבריאות ותרבות האכילה שלנו מקשה עלינו לשמור על תזונה נבונה. מסביבי אני רואה אנשים עייפים, עצבניים ומחפשים משהו מתוק. כן, לתרבות האכילה הזאת יש קשר לעייפות ולעצבנות ולא רק להשמנה. יש יתרון גדול באכילה בריאה. מי שמוותר על סוכרים, קמח לבן ואוכל מתועש, מוצא )אחרי כשבועיים הסתגלות( שהוא רגוע באופן יוצא מן הכלל, שהחשיבה ממוקדת יותר ושיש לו יותר אנרגיה, וכל זה בנוסף לבונוס בנושא המשקל. הטיפ של ציפי – תנסו לחודש ימים להימנע ממתוקים ובצקים מקמח לבן ותראו כמה טוב זה מרגיש. באהבה, ציפי ליבנה, אחות מוסמכת, יוצרת שיטת היעד למשקל בריא וראש חופשי, עורכת סדנאות קבוצתיות, מלווה יחידים וזוגות, ומרצה באוניברסיטה ולקהל הרחב. לצערי לא קורה ביום וגם לא בשבוע )מניסיון(. מחויבות היא החובה בכל התהליך הזה, ברגע שאין מחויבות המשפחה לא תעשה שינוי, כי לא משנה מי יהיה היועץ שלה הוא לא עושה במקומם כלום, היכולת שלו לשלוט בכרטיסי האשראי שלהם או הרכישות באינטרנט היא אפסית. אם הם לא יבינו שהם חייבים לשנות את זה - זה לא יקרה. אם הם לא ידחפו את המשפחה שלהם קדימה הם עלולים למצוא אותה בעוד שנה שנתיים במצב גרוע יותר לצערי. מה לגבי חן ולירז? את האמת אני לא 400,000 יודע, היו להם הלוואות של מעל ש"ח כשדיברנו, אני לא יודע אם ניפגש בעתיד, אבל בפעם הבאה זה כנראה יהיה ברמה של פשיטת רגל לצערי למשפחה ממש צעירה. יצא לכם לפחד להתחייב לשינוי כזה? כל הסיפורים אמיתיים, רק השמות שונו. בקרו באתר של ציפי -

להיות כמו כולם ציפי ליבנה, אחות מוסמכת

היום הסביבה שלנו רוויה במאכלים מעובדים והיפר-טעימים, ומאכלים אלו הפכו להיות הנורמה. בעידוד תעשיית המזון, התרבות מכתיבה היום שמותר ורצוי לאכול בכל הזדמנות חברתית. חגיגה זאת עוגה, ומי שלא אוכל פרוסה לא חוגג במובן מסוים. טיול זה חטיפים. כוס קפה, בא עם עוגיה. פרס לילד זה ממתק. בישיבה יש כיבוד, ועוד. המציאות המצערת היא שמי שמחליט לאכול בריא, כלומר אוכל ללא סוכרים וללא קמחים לבנים )כולל עמילנים(, ולאכול אוכל שאינו מתועש, הופך להיות חריג. הסביבה שלנו הפכה להיות עוינת לאכילה בריאה. מי שאוכל בריא מוציא את עצמו מן הכלל במובנים מסוימים. מצד אחד זה מבאס. מצד שני, בתור אחת שכך אוכלת, זה מביא "לפנים" את המציאות העגומה. המון אנשים אוכלים

בן אדם הוא חיה חברתית. אחד ממנגנוני ההישרדות שהתפתחו אצל בני האדם, הוא לחיות בחברותא. אנו בנויים לחפש חברה כי זה מעלה את סיכוינו לשרוד. המשמעות היא שהחברה מכתיבה לנו בהרבה תחומים בחיינו. הסביבה משפיעה על האמונות שלנו, על הלבוש, על קודים של התנהגות, וכמובן על האוכל שאנו אוכלים. כשעליתי מקנדה, חברה מבית ספר לאחיות הזמינה אותי לשבת. היא ממוצא תימני. בקושי יכולתי לאכול אצלם - הכל היה חריף נורא, אפילו החביתה ביום ראשון בבוקר! בחיים לא נתקלתי בחביתה עם חריף. בחיים לא הייתי כל כך רעבה בשבת כמו באותה שבת עם המשפחה התימנית הנחמדה ומכניסת האורחים. רציתי לאכול את החריף כמו כולם אבל לא הייתי מסוגלת.

למה לי להיותבמינוס?

יועץ לכלכלת המשפחה שי פיטלסון, הפחד ממחויבות

את לירז שאומרת לי "הכל בסדר עכשיו, אנחנו נותנים לזה עוד הזדמנות". "אתם בטוחים? לא שיניתם כלום" הסברתי לה. "כן, נראה לנו שלא תהיה בעיה". "מעולה" עניתי. "אז אנחנו לא נתחיל תהליך" מה הבעיה שלי פה? אין לי שום בעיה שאין להם צורך בליווי, הבעיה שלהם זו מחויבות. לצערי ראיתי זוגות כאלה שנלחצו ואז נעלמו, אבל הם לא מבינים שגם לאחר שעשינו שינוי קטן, זה לא מספיק. הם לא שינו עדיין הרגלים, ההלוואה הבאה מחכה מעבר לפינה אם לא יהיה שינוי בהוצאות, אם לא יהיה צמצום ושינוי של הרגלים רעים. וזה

חן ולירז התקשרו אליי ואמרו לי שזה ממש דחוף שניפגש, יש להם בלאגן והלוואות והבנק ממש לוחץ, בנוסף לעוד כמה הלוואות מכרטיסי האשראי. הרגעתי אותם בטלפון, והסברתי להם על תהליך הליווי. מיד הסכמנו והסברתי להם מה נתחיל לעשות באופן מיידי, פנייה לבנקים, איחוד הלוואות, ובדיקת הריביות. כל זה עוד לפני הפגישה הראשונה שלי איתם על מנת להרגיע את השטח. עברו שבועיים, הפגישה הראשונה אמורה להתקיים, אבל חן ולירז נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה, אין תגובות, אין מענה, שקט.לבסוף מצליח לתפוס

דף הפייסבוק שלי

יוצאים מהמינוס בקצב שלך

יעוץ לכלכלת המשפחה

צרו קשר

תוכן העניינים

דפים ממוזערים

דאבל קליק להגדלת מסך