כוכב הצפון גיליון 2421

אמצע הדרך

טובי אנשים

בקהילה אנשים

הם קראו לה משוגעת, לפעמים מאחורי גבה, גיחכו שהיא הוזה, רוצה להקים בקיבוץ בית מיליון 40 בשווי , נו באמת? ₪

משפחות שלמות: אוטובוס ילדי אביבים, משפחת הרן, התינוק איל גלוסקה ממשגב עם, אוטובוס הדמים ועוד ועוד. "השערות סומרות והלב בוכה", אומרת אורנה, אבל היא לא שוכחת לספר לי באותה הנשימה כיצד "ציר ארזי הלבנון" – אתר ההנצחה בבית איל מאובזר בכל מה שנדרש לבעלי מוגבלויות כגון עיוורים וחירשים. מחשבה רבה מוקדשת מדי יום ביומו לצרכים של בעלי המוגבלויות כאן, ממימון הטיפולים עבורם עד אמצעי נגישות ודברים שאדם מן השורה לא יחשוב עליהם. "לא רק נגישות, היא אומרת, זה ברור, אלא חיי קהילה פעילים עבורם". את הקומה השנייה בנינו, היא אומרת, בגלל שהם אמרו לה שהיא "שכחה", שכחה שלפעמים הם מ"ר בקומה השנייה 200 רוצים להיות לבד, אז חלקים לטובת העניין. בכל פעם אזרה 3- יחולקו ל כוחות ובנתה את האגף הבא. אם תהיתם מה מניע אותה, שמעו את הסיפור הבא: "אחות של סיוון התחתנה עם אח של נירית", היא מספרת: "אלו שתי משפחות שכולות שמחוברות היום עם נכדים, גבעת הפרחים היא היום שטח מלא תקווה ונכדים עם המון אור, עם טיולים, עם כיף וכך גם בית אייל, הבית לא נועד לשמש אנדרטת זכרון, הוא נועד לאנשים שרוצים לחיות ולצאת עם זכרון בלב, בדיוק כמו בגבעת הפרחים". הנה כי כן, במותו איל ציווה לרבים מאתנו חיים ולשם קיום המצווה הוא בחר באמו, כי הוא ידע שאצלה, כנגד כל הסיכויים, מצווה לא נוטשים! אנו תפילה שהמצווה של אורנה, מפעל חייה, יקבל הכרה ברמה הלאומית, בעינינו היא "עוז לעמו ייתן", מלאת עוצמות והרבה יותר מראויה לפרס ישראל ואם לא ביקרתם עדיין בבית איל ובאתר ההנצחה שבו, אל תחכו עוד! כפי שאומר אלמוג אביעוז, מנכ"ל בית איל, כל מנוי שמשולם כאן להנאתכם מכל מתקני בית איל, נועד לממן טיפול עבור אדם עם מוגבלות ועל הדרך להזכיר לנו ש"עם ישראל חי"! שבת שלום.

השלום, שנרצחו בדם קר ואחרי שהקימה לתפארת גבעת פרחים מהממת ביופייה עם שמותיהן, קיבלה את הבשורה המרה, כי בן זקוניה, איל, נפל בקרב בלבד. 21 בלבנון והוא בן תעצרו כאן, תעצמו עיניים ותחשבו: מנקודה זו בחייו של אדם כיצד, אם בכלל, הוא מתרומם? רגע הבחירה הוא קשה, קשה כמוות, אבל האישה המיוחדת הזאת, שחזותה החיצונית מטעה, לא רק בחרה בחיים, היא בחרה להנציח אותם, לחבק אותם ולאהוב את כל אלו שזקוקים לאיכות חיים בגלל שונותם או מגבלתם אחרי שאיל נפל, החברים שלו לחצו על אורנה לעשות משהו ב"אני מאמין שלו", "אם בנית את הגבעה לילדות שלא הכרת, לא תעשי משהו ב"אני מאמין" של אייל?" הם דחקו בה. מסתבר שלאיל קראו "המאמין", המאמין באדם, המאמין בשונה, מי שאוסף אליו את כל בעלי הצרכים המיוחדים. כך נולד הרעיון להקמת בית בו ישתלבו נכים ובעלי מוגבלויות ביחד עם אנשים ללא כל מגבלה, בספורט תרבות וחיי קהילה פעילים. הם קראו לה משוגעת, לפעמים מאחורי גבה, גיחכו שהיא הוזה, רוצה להקים בקיבוץ בית בשווי , נו באמת? והיא בנחישות, בעוצמה ₪ מיליון 40 שאין שניה לה, למרות דלתות שנטרקות בפניה ותשובות כמו "אנו לא רוצים לתרום למקום שמנציח שם", הלכה לגייס את הכספים לבנייתו של בית איל: "נפלתי פעמים רבות, אל תטעו", היא אומרת, "אפשר לעזוב משימה, אבל לא מצווה, מצווה לא נוטשים!" בשם המצווה ובכוח שלרבים מאתנו אין, בנחישות ותעוזה שאין שני לה, היא הקימה בית לתפארת עם בריכות שחייה, נגישות מלאה לנכים ובעלי חוגים, 70 מוגבלויות, אודיטוריום, סטודיו עם קפיטריה ואתר הנצחה במקום שוקק חיים: אתר חללי צה"ל שנפלו במלחמות לבנון 1,398 המנציח נרצחים מפעולות האיבה 212 לדורותיהם ולצידם ממחבלים, שחדרו מלבנון לתוך בתינו וערינו ורצחו

כבר במהלך השבעה החלה אורנה בהקמתה של הגבעה: "חשוב היה למסור מסר שאנחנו לא ניגמר מהרצח, זוהי ארצנו ואנו נמשיך לחיות בה", מסתבר שלאיל קראו "המאמין", המאמין באדם, המאמין בשונה, מי שאוסף אליו את כל בעלי הצרכים המיוחדים. כך נולד הרעיון להקמת בית בו ישתלבו נכים ובעלי מוגבלויות ביחד עם אנשים ללא כל מגבלה, בספורט תרבות וחיי קהילה פעילים.

צרו קשר

תוכן העניינים

דפים ממוזערים

דאבל קליק להגדלת מסך