כוכב הצפון גיליון 2421

טובים באמצע הדרך אנשים

צפו ב"מצווה של אורנה שמעוני" – מועמדת לפרס ישראל על מפעל חיים. המצווה של אורנה שמעוני

הנחישות מאחורי המועמדות לפרס ישראל על מפעל חייה בית איל - זכרון בצד חיים שוקקים עבור בעלי מוגבלויות ואחרים

הגבעה מלאת הפרחים, פארק שוקק חיים לפיקניקים ומבקרים וגם קיוסק. כבר במהלך השבעה החלה אורנה בהקמתה של הגבעה: "חשוב היה למסור מסר שאנחנו לא ניגמר מהרצח, זוהי ארצנו ואנו נמשיך לחיות בה", אומרת אורנה. אורנה ידעה שכול כבר בשלב זה בחייה, אחיה היחיד והבכור נהרג מאוד צעיר, אבא לשלושה ילדים. הייתה ביניהם אהבה גדולה. אחרי תקופה קצרה נפטרה אמה ואחרי מספר שנים גם אביה ואז נפטר בעלה, כשבן שנים בלבד. חצי שנה 16 זקוניה היה בן אחרי שהייתה עדה לזעקתן של הבנות מאי

מה שמונצח בבית אינה דמותו של איל, אלא רוחו! הסיפור בכלל מתחיל בגבעה מהממת ביופייה אי שם דרומה לקיבוץ אשדות יעקב מאוחד: בשתיים או שלוש וחצי לפנות בוקר, כאשר רובנו מתהפכים עדיין מצד לצד אורנה שמעוני מתחילה את יומה, עולה על המיול שלה ונוסעת לגבעת הפרחים עם טוריה ומעדר, גם יום חורף קר וגשם זלעפות לא מנעו ממנה להגיע לשם כדי לנכש את העשבים. על הגבעה פרושים בפרחים שמות שבע בטיול שנתי 1997 הילדות שנרצחו במרץ באי השלום. המקום מהמם ביופיו. בצד

לילך שייך

אם תבקרו בביתה הצנוע, לא באמת תנחשו שהאישה שחיה בבית הזה עומדת , שדם יזע ₪ מיליון 40 מאחורי מפעל של ודמעות הוקזו למען הקמתו ותפעולו. אם חשבתם שבית איל הוא בית להנצחתו של איל וכי תתקלו בכל פינה בו בדמותו, פספסתם הרבה ואף את העיקר. אולי במקום אחד תתקלו בתמונה של הבחור הצעיר יפה תואר, אבל כל כך הרבה בחורים יש שם על הקירות, שספק אם תעצרו להתעכב ולדעת שזהו איל,

צרו קשר

תוכן העניינים

דפים ממוזערים

דאבל קליק להגדלת מסך