חדשות כוכב הצפון גיליון 2384

חדשות

ונרצחו ללא סיבה הגיונית או אנושית

מיליוני בני אדם, מתוכם מיליון יהודים. גברים, 3 נשים וילדים, הובלו חסרי אונים וחסרי כל ישע אל נשימתם האחרונה על ידי המרצחים הנוראיים. חשוב שנזכור שאנו דור ההמשך ומתפקידנו וחובתנו לזכור את ששת מיליון הנרצחים בשואה, לפעול למען עמנו, לשים בראש ובראשונה את ערך החיים ולקדש אותו, האחריות לעתיד טוב יותר היא בידינו. כאשר אנו עומדים על אדמה זו, הרוויה בדם יהודי, במדי מגן דוד אדום, המסמלים הגנה, חיים והצלה - זה הניצחון - עם ישראל חי".

בתחנת אשדוד אשר ליווה את בני הנוער במסעם "אחרי שראיתי רק מן המעט ממה שהעם שלנו לפולין: עבר בשואה, אין לי ספק כי שבתי עם פרספקטיבה שונה. אני חושב רק על פרט קטן, על האנשים שנשלחו למחנות העבודה בקור העז ובשלג כשהם בלי בגדים, ואני עומד כאן היום לבוש בבגדים חמים ומעיל ועדיין קר לי מאוד, ניצולי השואה הם פשוט גיבורים. אין לי ספק היום שכשאגיע לטפל בניצולי שואה הרגישות שלי תגבר". "אין כיום דבר, לא בפולין מנכ"ל מד"א, אלי בין: ולא בשום מקום אחר, שיוכל להמחיש או לפתח את דמיון האדם על הזוועות הנוראיות שהתרחשו באמת בימי השואה. למרות זאת משלחות מד"א, הבוגרים והנוער יוצאים בכל שנה לספוג את המעט שבמעט ולפחות להגיע מצוידים בדגלי ארץ ישראל אל אדמת פולין ואל המקומות בהם נספו מיליוני יהודים בשואה. אין ספק כי מדובר בחינוך ראוי והכרחי לדורות של נוער ישראלי, שעליהם לזכור ולא לשכוח. מד"א, כארגון שמציל חיים ומהווה את הארגון ההומניטרי המשמעותי ביותר בישראל, מציב לעצמו למטרה ללמד את בני הנוער שאסור לעמוד שותקים אל מול זוועות המתרחשות סביבנו."

(, מתנדבת נוער מד"א מנתניה 18) נורה קידר "כשהאדם כותב סיפרה על חוויותיה מהמסע לפולין: על השואה, הוא לא כותב את המילים. הוא נלחם במילים. כי אין מילים לתאר את מה שהקרבנות הרגישו כאשר המוות היה הנורמה והחיים היו נס. אם היו שואלים אותי לפני המסע האם כדאי להוציא בני נוער למסע לפולין, לא בטוח שהייתה לי תשובה. היום, אחרי שבוע של חוסר שינה, ביקורים בעיירות בהן הושמדו כל היהודים, בגטאות, מחנות השמדה ומחנות עבודה, אני יכולה להגיד בוודאות שהמסע היה חשוב. עברתי מסע רווי בדמעות רבות, עצב, אובדן, חוסר יכולת לקלוט את ממדי הזוועה האמיתיים. עד עכשיו קשה להבין את החוויה שעברתי במסע אך אני יכולה להגיד שיצאתי ממנו אדם טוב יותר, חזק יותר. תתחילו את השינוי בקטן, בין אם זה לחייך לאדם עם כיסא גלגלים ברחוב ולא להפנות את המבט, לטפל ולעזור לכל אדם שזקוק לכך, לשאול את הסבים והסבתות שלכם על עברם כי בקרוב לא יהיו יותר ניצולי שואה, או פשוט לבוא ולחבק אותם מכל הלב".

דורון מרקוביץ, אחראי מתנדבי הנוער של מד"א

מעוניינים לקדם את העסק בזירה אינטרנטית רחבה? צרו קשר ונגיע אליכם לפגישה ללא התחייבות