כוכב הצפון גיליון דיגיטלי 2393

דעות

על קהילה ודעה קדומה רחוק קרוב - שחר שחר

רבים מאתנו מחשבים מסלול מחדש במחשבתנו כשאנחנו פוגשים מולנו בן העדה האתיופית, משל היה אויב. ולא, אני לא מצדיק לרגע את האלימות שליוותה את מחאת בני העדה שבערה מאז תחילת השבוע, וגם אני כמו רבים אחרים נאלצתי לשלם את מחיר חסימת הכבישים, אבל, וכאן בא ה"אבל" הגדול, אין להם דרך אחרת להשמיע את קולם, להביע את זעקתם, למחות נגד אפלייתם המתמשכת. כל עוד יציגו בתקשורת את סיפורו של בן העדה האתיופית שהפך להיות טייס או מונה למפקד יחידה מובחרת או נבחר לכהן כשופט כאילו מדובר באיזשהו נס, ימשיכו כאן להתייחס לבני העדה כאל אזרחים חריגים. ואגב, אם לא יבוצע כאן טיפול שורש, שכולל תכנית מעשית מגן הילדים, ייאלץ הדור הבא להתמודד עם מראות דומים לאלו שהפכו לחלק לא נעים מנוף הימים האחרונים. ולא, גננות יקרות ומחנכים יקרים, אל תחכו להנחיה מצד משרד החינוך. היו אתם בעצמכם שגרירים ליצירת חברה מכילה יותר וטובה יותר.

האמיתיים. תדמיינו לעצמכם שזו החוויה שנאלצתם לחוות כאן בישראל, במדינה שבה נולדתם ונולדו גם ילדיי, במקום שעליו סיפרו להורים שלכם שזו הארץ המובטחת. נכון, אולי חלק מהדברים המתוארים כאן קיצוניים, אבל אין לי צל של ספק שלא מעט מבני העדה האתיופית חוו בצורה כזו או אחרת את מה שתיארתי באחת מתחנות חייו. וכל זה רק בגלל שצבע עורם הוא שחור! לפני מספר שנים, כששימשתי כסגן עורך מקומונים באזור המרכז הייתי שותף למיזם תקשורתי שבחן את התייחסות החברה למגזרים שונים, ובכלל זה ערבי, אתיופי, מרוקאי, רוסי ואשכנזי, בכל מפגש ישיר עם חיפוש עבודה, רישום לגן ילדים, השכרת דירה וכדומה. התוצאה הסופית הצביעה בבירור על קיפוח בני העדה האתיופית (לצד המגזר הערבי). בכל פנייה טלפונית מצד בן העדה האתיופית נשמע טון מהוסס, מגומגם, מבוהל מעבר לקו. לעומת זאת, כשעל הקו היה נציגינו האשכנזי הוא התקבל בחמימות, לעיתים בחמימות יתר. לצערי הרב, ביצוע ניסוי תקשורתי כזה גם כיום, עלול להוביל לתוצאה דומה. אני לא מאשים חלילה אף אחד בגזענות, אבל המציאות, החיים ממש, מעידים יותר מכל שרבים מאתנו חוטאים בסטיגמות ישנות, מיושנות ואומללות.

כשהייתי בגן, הילדים קראו לי "ילד שוקולד". לא בגלל שהייתי ילד מתוק. כשנכנסתי לכיתה א' הילדה שישבה לידי ביקשה מהמחנכת לעבור מקום. כשהגעתי לכיתה ד' אף פעם לא הציעו לי להיות הבית המארח בפעילות אחר הצהריים. כשחגגתי בר מצווה השכנים שלי פרסמו פניה בפייסבוק כדי למלא את האולם שבו ורציתי לתרום 18 חגגתי. כשהגעתי לגיל דם לא ממש התלהבו מהרעיון ו"הבהירו" לי שלא בטוח שיהיה לזה שימוש. כשהתגייסתי לצבא ליחידה קרבית אחד המפקדים התעצבן עליי וכינה אותי "כושי מסריח"! הוא הודח רק אחרי התערבות התקשורת. כשהשתחררתי מצ.ה.ל ורציתי לעבוד, קיבלתי הרבה טלפונים אחרי ששלחתי קורות חיים, אבל טון הדיבור השתנה כשנפגשתי פנים מול פנים בריאיון העבודה. אחרי שעבדתי וחסכתי כסף, נסעתי עם חבר מהצבא לחו"ל. כשחזרנו לארץ, אותו העבירו חופשי בנתב"ג וממני ביקשו לגשת לבדיקה עם המזוודות. כשאני רוכב על אופניים חשמליים ברחובות תל אביב, במסלול המיועד לאופניים, עוצרים אותי מדי פעם פקחים לביקורת ודרשו לראות תעודת זהות. כשמצאתי את אהבת חיי והגענו לרבנות, ביקשו ערימות מסמכים כדי להוכיח שאנחנו באמת יהודים. כשאשתי עבדה כמיילדת בבית חולים סירבה אחת היולדות שהיא תיילד אותה. כשחיפשנו לשכור דירה, התלהבו כשביקשנו לבוא לראות את הדירה המיועדת, אז כשסיירנו בדירה הפחידו אותנו שלא כדאי כל כך להשכיר אותה כי היא לא ממש מתאימה לנו... חשבתם לרגע שגם הבן שלי עובר את זה... טוב, זה לא ממש אני. אבל... תעצרו לרגע, תחשבו שאתם עוברים את המסלול ועד ליציאה לחיים 0 הזה בדיוק, מגיל

לתגובות, הערות והארות • שבת שלום ניתן לשלוח sntom 1807@ gmail . com

צוות "נעם בנים" סיימו את שנת | הכיפות הסרוגות גדולים מכולם הלימודים בגיבוש אתגרי וחוויתי בנחלי הכנרת, ולאחר מכן קינחו בארוחה עשירה במסעדת המזח. תודה לצוות שארגן היה מהנה טעים ומצוין! ואילו אתם התלמידים הייתם גדולים מהחיים. תמשיכו במעלה הדרך מעלה.

מעוניינים לקדם את העסק בזירה אינטרנטית רחבה? צרו קשר ונגיע אליכם לפגישה ללא התחייבות 2393 | 05.07.19 | ב׳ תמוז תשע“ט | כוכב הצפון | 26

Made with FlippingBook - Online magazine maker