כוכב הצפון גיליון דיגיטלי 2393

דעות

מיומנו של אבא פגום תמיר בן עזרא

מי. בדקתי שהוא לא אלים מדי ואין בו מראות קשים עבור הילד ותוצאותיו לא ישפיעו לרעה על התנהגותו בבית. כמו רוב האבות , רוב היום אני לא בבית (אך יש נוכחות של העזר כנגדי) ואני דואג להבין מי נגד מי ושואל אותו על המשחק כמו שאני שואל אותו שאלות על איך היה לו בבית הספר. אל תתביישו לשאול עם מי הוא משחק ואפילו תתרווחו בנחת בסלון ותאזינו כמה דקות לראות שאין דברים פוגעניים כאלו ואחרים. אל תקלו ראש בנושא. המסר שלי הוא פשוט וקל : בואו נשמור על ילדינו ונדאג שיעברו את החופש הזה בשלום. נשחק איתם יותר, נשקיע בהם זמן איכות, ניקח אותם לטיולים הצגות מוזיאונים או סתם טיול בחיק הטבע בים או בבריכה, נשחק משחקי קופסה - זו הזדמנות מצויינת ליהנות איתם ולבלות זה זמן שלא יחזור. חשוב להוציא אותם טיפה מהמסכים שאליהם הם דבוקים ברוב שעות היום. נכון אני אבא פגום אבל דיברנו על גבולות ויש גבולות לכמה אני יכול להיות "פגום".

אני מזהיר אתכם! המשחק הזה חייב גבולות!! הוא ממכר, הוא סוחף, והוא מוציא לנו מהכיס מאות שקלים עבור תלבושות ("סקינים") ודברים נוספים. מניסיון רציתי לומר לכם שני דברים חשובים מאין כמותם : ראשית - למרות הסיבולת האדירה שצריך, אל תשלחו את האקסבוקס לחדר. המשחק הוא אונליין ויש בו עשרות דברים בעייתיים שיכולים לצוץ (מוזמנים לכתוב בגוגל אתם תקבלו תוצאות מחרידות). כשהילד בסלון אני שומע, אני יודע, אני בראש שקט, אני בשליטה. מבין שהילד שלי, ולצערי לא כולם כאלה, יודע להבדיל ולזהות מה רע בשבילו. כשמישהו מתבטא בצורה פוגענית הוא בוחר באומץ רב להודיע לחברים שהוא לא ממשיך לשחק כל עוד אותו שחקן שמשתתף מודח, ואם הוא מדבר ככה הוא לא חבר. ובאותה נשימה אזהיר שוב - תמיד צריך לפקוח עין ולהיות עם האצבע על הדופק. בנוסף – למשחק הזה חייב להגביל שעות. אם לא עוצרים אותם אין להם בעיה לבלות שעות רצופות מול המשחק בלי לשים לב בכלל. התמכרות בה הרעב אינו יודע שובע. המשחק עצמו מהנה ומאתגר בשבילם. ניסיתי אותו בעצמי לפני שאפשרתי לילד וזה עזר לי להבין אותו וללמוד את שפת המשחק שהיום עוזרת לי לדעת מי נגד

פורטנייטמר* החופש הגדול טומן בחובו המון פיתויים עבור ילדינו. אם יש

כנראה 18 עד 6 לכם ילדים בבית בני נתקלתם בתופעה ותוכלו להבין מה למען השם אני כותב כאן. למי שאין ילדים/ נכדים בטווח הגילאים – מוזמן לדפדף לכתבה הבאה. אחרי הצהריים. אני יושב 16:00 . טלפון ) בקול בוכה, 10( בעבודה, על הקו הילד זעקת שבר : "תבוא הביתה עכשיו!!!" "איתי מה קרה ?? הכל בסדר ??" "לאאאא!!!" אני יושב בכיסא ומתחיל להזיע, מחכה לגרוע מכל. "הפורטנייט !!! נמחק לי הפורטנייט !!" עשר דקות תמימות לקח לי להרגיע אותו. עברנו עוד מקרה בשלום. אני בטוח שהסיטואציה הבאה לא זרה לכם : צעקות בסלון או בחדר, לפעמים, אני מרגיש שכל הכיתה אצלי בסלון. שיחת ועידה המונית שנעשית בצורה מבריקה ילדים ויותר. חמ"ל שלא 6 ומכילה בתוכה היה מבייש את הצבאות הטובים בעולם. כך זה נשמע : " צריך דחוף מיניז ", " למי יש כדורים לשאט גן?", "אין לי לוט" והמושג הידוע מכל " איזה נגר אתה ". השפה הרשמית בבית ובכיתה. המשצ"ים מנקים את שביל סובב כינרת לקראת חופשת הקיץ והטיולים חום יולי הכבד בכינרת לא עצר את בני הנוער, המשתתפים בקורס מש"צים (מדריכי של"ח צעירים) מרכז, שהגיעו בשיא ההתלהבות והמוטיבציה, ניקו, עשבו וסידרו את מקטע 'שביל של סובב כנרת' בין חוף כינר לחוף דוגית. פרויקט חשוב של רשות הכינרת, להנגשת חופי הכינרת והשביל סביב הכינרת למטיילים ללא תשלום. כל הכבוד.

אז שיהיה לכולנו חופש נפלא! תמיר בן עזרא שלכם באהבה,

*פורטנייטמר – סיוט הלילה "פורטנייט"

צילומים: רשות הכינרת

מעוניינים לקדם את העסק בזירה אינטרנטית רחבה? צרו קשר ונגיע אליכם לפגישה ללא התחייבות 2393 | 05.07.19 | ב׳ תמוז תשע“ט | כוכב הצפון | 28