כוכב הצפון גיליון דיגיטלי 2391

דעות

חדשותבצפון

מיומנו של אבא פגום אלון בן דקון

"ורואה עתיד וחושב תמיד שהכוונה נותנת אמונה״ - התנדבות מתוך שליחות שנה לשירות הייעוץ לאזרח 40 הוותיק ומשפחתו במוסד לביטוח לאומי סניף טבריה, צפת, מג'אר וקריית שמונה.

אוהב להיות איתכם! זה הכי כיף לי בעולם!". והקטנה הזאת, כולה בת (???) מה ענתה לי: "מה אבא?! אנחנו התחביב שלך?! אתה חייב למצוא חיים!" רגע של מבוכה קטנה, עוד מחשבה פנימית וזה נופל לי: הילדה, כמו אמא שלה - צודקת! התחדדה בי ההבנה שהחיים שלי סובבים סביבם: עבודה, בית, עבודה, בית. העליזות. 80- כאילו חזרנו לשנות ה איפה אני בכל מרוץ החיים הזה? מה עם הלימודים שחלמתי עליהם? למה אין לי זמן לרוץ? למה אני לא מנהל את הזמן בצורה נכונה? ולמה לעזאזל בפסח האחרון אשתי זרקה לי את מגפי הסנובורד?! הרי יום אחד אני באמת אחזור לעשות סקי! למה אני מבטל את עצמי? מה עם השאיפות והחלומות שלי? ובעיקר מה צופן לי העתיד? בום טראח! משהו היכה בי! בתחילה חשבתי שזו תובנה שתלווה אותי במהלך חיי, אך במהרה התעוררתי: בובת דינוזאור ענק שהתינוק שלי כיוון עלי מהסלון עד למטבח פגעה לי באצבעות הרגליים. קצת כואב, אבל עוד יותר כואבת המחשבה על המציאות שבה אני חי. בכל אופן, בינתיים החלטתי שעד שאני עושה עם עצמי משהו - הדינוזאור הזה הולך למצוא את עצמו במעון שצמוד לביתי. לסיום אומר לכם משהו: אני "אכבר" אבא שבעולם! לא סתם אבא, אלא אבא על! אבא שמצליח לעשות הכל ולרצות את כל הסובבים אותו. אז אני יוצא מכאן עם מוסר השכל גדול לחיים. עם תקוות, חלומות, וכמובן גם עם כביסה שאשתי רוצה שאוריד ואקפל. וכדורי שוקולד בטעם החיים.

האם אני באמת אבא "פגום"? "אבא!!! הוא לקח לי, אבא!! הוא היכה אותי... אבא! אבא!" שמע כל אבא, כל שבוע בערך, מאז המצאת התא המשפחתי. אבות בימינו, קצת שונים בתדמיתם מאבותינו הקדומים: אבא לוקח לבית ספר, אוסף גם מהגן, עובד, מבשל, מרדים, מצחיק, מפרנס, שוטף כלים, ובזמן הפנוי שנשאר - תולה כביסה ומקפל. ובכל זאת - בין ים המטלות והמשימות, עם שלל עיסוקים משפחתיים - האם אני יכול למצוא זמן לעצמי? מה עם טיפוח התחביבים שלי? מוגזם מדי? בשנה האחרונה אני חבר בקבוצת ״אבא פגום״. אני שמח שהכרתי את האנשים האלה! כאחד שלא גדל בעיר טבריה ולא משויך לשום קבוצה ברשת של טבריינים למיניהם או לדורותיהם, "אבא פגום" זאת אתנחתא בשבילי, מין נחלה שרציתי להגיע אליה אחרי עשר שנים בעיר טבריה. בקבוצה התחלתי להבין שאני לא לבד במערכה הזאת ושיש עוד אנשים שחושבים כמוני וחיים חיים אינטנסיביים ומלאים במשפחתיות, ולפעמים - מוותרים על עצמם בדרך. יצא לי לחשוב על כך לא מעט: האם אני באמת "אבא פגום"? אני אבא שרואה את הילדים מעבר, אבא משקיען, מטפח את החינוך של ילדיי, משקיע בתרבות ופנאי, נותן מעצמו המון למענם - ומוותר כל כך בקלות בלי לחשוב פעמיים למעני. לפני מספר ימים הכנתי עם ילדתי כדורי שוקולד לנשנוש. בזמן ההכנה היא הסתכלה אלי עם עיני השקד החכמות שלה ושאלה אותי: "אבא, מה אתה אוהב לעשות חוץ מלהכין אוכל בעבודה שלך? (שף במלון אירופה)". עניתי לה: "וואו!! אני

ביום רביעי האחרון התקיים שנה 40 אירוע חגיגי לציון לשירות הייעוץ לאזרח הוותיק

ומשפחתו של סניף טבריה רבתי. האירוע המרגש נערך בקיבוץ לביא, בהפקתה של מנהלת המחלקה, הגברת עדנה סולצ'ינר מתנדבים 300- והצוות, השתתפו בו כ והוא כלל מופע סטנד אפ מוזיקלי, אירוע שירה משותפת וארוחת צהריים לכלל המשתתפים. מנכ"ל הביטוח הלאומי, מר מאיר שפיגל, כיבד בנוכחותו את האירוע. הגברת אהובה שחור, המנהלת המיתולוגית של סניף טבריה ומייסדת המחלקה הציגה את סיפור התהוות מחלקת "הייעוץ לאזרח הוותיק ומשפחתו". מנהלת הסניף, הגברת מירי פולק רוזנבאום, הוקירה את עשייתם הברוכה של המתנדבים הרבים והודתה להם. הגברת ורה שלום, מנהלת אגף הייעוץ לאזרח הוותיק, נכחה באירוע וכינתה את המתנדבים: ״המלאכים של המוני אנשים".

אלון בן דקון שלכם,

מעוניינים לקדם את העסק בזירה אינטרנטית רחבה? צרו קשר ונגיע אליכם לפגישה ללא התחייבות 2391 | 21.06.19 | י״ח סיון תשע“ט | כוכב הצפון | 26