כוכב הצפון גיליון דיגיטלי 2741

שנים 7 במלאות לפטירתה של היקרה לנו מכל הרעיה, האמא, האחות והסבתא בת העיר טבריה

נעלה לקברה ונקיים אזכרה, תפילת מנחה וברכות אי״ה 15:00 בשעה 4.11.26 ביום רביעי כד' בחשוון תשפ״ז בבית העלמין ״טוהר רחל״ ליד הזורעים. ז"ל רחל רוזנבלום

זכרך לא ימוש מליבנו לעד!

המשפחה

פרשת וירא אברהם אבינו מלמד אותנו, שדווקא דרך זה שאתה יוצא אל הזולת, דווקא דרך זה שאתה פותח את הדלת למישהו אחר, ברוחניות, בקרוב לתפילה ללימוד או אפילו אדם שזקוק לעזרה, שזקוק למילה טובה, לאוכל– שם, במקום הזה, אתה משיג את החיבור האמיתי והעמוק ביותר עם הקב"ה. כי הקב"ה הוא כולו חסד, וכדי להיות דבוק בו, כדי להיות מחובר אליו, אנחנו צריכים להיות כמוהו. אנחנו צריכים לצאת מהעצמיות שלנו, לצאת מה'ד' אמות' שלנו, ולהתבונן באחר. לראות מי זקוק לנו אם זה מהמשפחה, שכנים או חברים ולהושיט לו יד, גם כשזה לא נוח, גם כשזה דורש מאיתנו מאמץ, גם כשזה מגיע ברגעים

הכי לא צפויים. זוהי העבודה שלנו, זהו המבחן שלנו, וזוהי הדרך שלנו להביא את השכינה לתוך העולם הזה, ממש לתוך הבית שלנו, לתוך החיים שלנו, בכל רגע ורגע. אז בואו ניקח את המסר הזה, שנפיץ אור, שנפיץ חסד, שנהיה רגישים לכל אחד ואחת שפוגשים בדרך. שיהיה לכולנו שבת שלום ומבורך!"

פרשת וירא, היא פרשה שמתחילה עם הניסיון של הכנסת אורחים. אברהם אבינו, יושב בפתח האוהל, בשיאו של החום. והקב"ה מתגלה אליו.אבל אברהם אבינו, אומר לקב"ה: 'רגע, אני צריך לעצור את הדיבור איתך, כי אני רואה שיש כאן אורחים, ואני צריך ללכת לקבל את פני האורחים'. וכאן, חז"ל מלמדים אותנו את הכלל הגדול הזה: 'גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה'. והשאלה הגדולה היא, מה זאת אומרת? איך יכול להיות דבר גדול יותר מאשר לדבר עם הקב"ה בכבודו ובעצמו? אלא אברהם אבינו מלמד אותנו כאן, שגם כשאתה נמצא ברמה רוחנית כזו או אחרת, הכי נעלית, בחיבור הכי עמוק עם הבורא, וגם עם הרבה פחות, אתה לא יכול להישאר אדיש לסביבה שלך. אתה לא יכול להגיד: 'אני עכשיו עסוק בקדושה, אני עסוק בתפילה, אני עסוק בלימוד תורה, אז לא אכפת לי מה קורה מסביב'.

30.10.26 - 2741 גיליון יט' בחשון תשפ"ז