כוכב הצפון גיליון דיגיטלי 2741

עוד חדשות עוד כתבות במהדורה הדיגיטלית

חדשות

מאת: מערכת העיתון לעיתים נהגה להסתיר אוכל מתחת למיטה או להגן על הצלחת שלה בזמן הארוחות. ״הייתה שם חוויה של הישרדות בילדות״, הוא מסביר. ״היום החדר של שילת הוא המקום הפרטי שלה, וזה חשוב לה מאוד״. ״רציתי אח או אחות, ובסוף קיבלתי את שניהם״

האומנה היו ממש משני מציאות. אתה לא לבד בתוך הדבר הזה״. גם רותם זוכרת את הקשר עם העובדת

אבל לצד ההתרגשות, החיים המשותפים הציבו גם אתגרים. שילת ונתנאל הגיעו למשפחה לאחר שחוו קשיים בילדותם,

המשפחה מהגליל שפתחה את ביתה לשני ילדים והפכה למשפחה של חמישה ילדים. אריק וגלי מנדלבאום ממצפה גיתה הגיעו למרכז חירום כדי לפגוש ילד בן שש שעתיד היה להצטרף למשפחתם כילד אומנה, אך מפגש בלתי צפוי עם ילדה בת ארבע שינה את התוכניות: ״העובדת הסוציאלית שאלה אותנו אם נרצה לקחת שניים״. כיום, כשעשרות ילדים בישראל עדיין ממתינים למשפחות אומנה, הם מספרים על החיים המשותפים, על האתגרים שבדרך ועל האהבה שלא תלויה בקשר דם כשאריק וגלי מנדלבאום, תושבי מצפה שנה למרכז 15 גיתה שבגליל, הגיעו לפני כ־ החירום ״בית שבתאי לוי״ בחיפה, הם כבר ידעו שהם רוצים להרחיב את משפחתם ולהפוך למשפחת אומנה. בבית חיכתה להם רותם, בתם הביולוגית, שחלמה על אחים קטנים. ״פתאום העובדת הסוציאלית שאלה אותנו, ׳אולי תיקחו שניים?׳״, נזכר אריק. ״גלי ואני מאמינים שכשמשהו קורה אחרת ממה שתכננת, זה לא בהכרח משבש את התוכנית. לפעמים זו התוכנית עצמה. אמרנו שאם צריך שניים, כנראה שצריך״. כך הצטרפה גם שילת למשפחה. אלא שבבית לא היה מספיק מקום לשלושה ילדים. ״הוצאתי את המטבח מתוך הבית והפכתי אותו לחדר שינה. היה לנו מטבח בחוץ. ככה זה התחיל״, מספר אריק. ״קטפתי להם פרח ושמרתי אותו עד שניפגש״ מי שחיכתה במיוחד להגעתם הייתה רותם, , סטודנטית לעיצוב פנים ועוזרת 24 כיום בת מנכ״ל בארגון ״אדם לחיים שווים״. היא זוכרת היטב את המפגש הראשון עם שני הילדים שעתידים היו להפוך לאחיה. ״זו הייתה התגשמות חלום מבחינתי, שיהיו לי אחים. אני לא זוכרת על מה דיברנו, אבל אני זוכרת כמה התרגשתי״. עם הגעתם של שילת ונתנאל השתנו החיים בבית. רותם, שעד אז נהנתה מחדר משלה, החלה לחלוק אותו עם שני אחיה החדשים. ״ממש רציתי אחים, אז לא היה לי אכפת מהתנאים. בהתחלה חשבתי לעצמי אם אני מעדיפה אח או אחות. בסוף קיבלתי את שניהם״, היא צוחקת.

צילום: צילום פרטי.

וההסתגלות לבית החדש הייתה הדרגתית. אריק מספר: שילת, לעיתים נהגה להסתיר אוכל מתחת למיטה או להגן על הצלחת שלה בזמן הארוחות. ״הייתה שם חוויה של הישרדות בילדות״, הוא מסביר. ״היום החדר של שילת הוא המקום הפרטי שלה, וזה חשוב לה מאוד״. ״אני אוהבת את זה שיש לי שתי אימהות״ . את שנותיה 19 כיום שילת בת כמעט הראשונות במשפחת מנדלבאום היא כמעט שאינה זוכרת, אבל על החיים שלה היום היא מדברת בחיוך. ״אני אוהבת את זה שיש לי שתי אימהות״, היא אומרת. ״לפעמים קצת קשה להסביר לאנשים למי אני מתכוונת כשאני אומרת ׳אמא׳, אבל זה מרגיש ממש טוב. יש יותר אהבה ויותר תשומת לב משני הצדדים״. לדברי אריק, היחסים בין המשפחה הקולטת לאם הביולוגית טובים, והיא ממשיכה להיות חלק משמעותי מחייה של שילת. ״היו לנו רגעים ותקופות שבהם שירותי

הסוציאלית שליוותה את המשפחה. ״גם אני, כאחות קולטת, הייתי מדברת איתה על הקשיים שלי ועל מה שעובר עליי. זה היה משמעותי מאוד גם בשבילי״. עשרות ילדים מחכים למשפחה. על פי נתוני 60 משרד הרווחה והביטחון החברתי, כ־ ילדים עדיין ממתינים למציאת משפחת אומנה מתאימה. "לכל ילד מגיע לגדול בבית שמעניק לו חום, ביטחון, אהבה ותחושת שייכות״, אומרת, מנהלת שירות מסגרות ילדים במנהל מוגבלויות במשרד הרווחה. ״עבור ילדים עם מוגבלות, משפחת אומנה יכולה להיות הרבה מעבר למסגרת. מאפשר להם לגדול, להתפתח ולממש את היכולות שלהם. פתיחת הבית לילד היא הזדמנות לשנות עולם שלם״. משפחות המעוניינות לקבל מידע נוסף על האפשרות להפוך למשפחת אומנה מוזמנות לפנות לארגון אדנמ-אדם מקבוצת עמל .*4561 ומעבר בטלפון

30.10.26 - 2741 גיליון יט' בחשון תשפ"ז