כוכב הצפון גיליון 2740

דעה

עוד חדשות עוד כתבות במהדורה הדיגיטלית

עם אחד, יחיד, מאוחד ומיוחד!

מאת: מאיר אוחנה

כל הקסם הזה, כל ההצלחות הקטנות והגדולות הללו - שום דבר מזה לא היה קורה בלעדיהם.

התקבל האישור המיוחל לעלות לארץ הקודש ולנשק את אדמתה. לצידם, אנו זוכים לראות פלא נוסף: בני שבט "בני המנשה", המוכרים לכולנו באהבה כאחד מעשרת השבטים האבודים. גלי העלייה שלהם מתחדשים כעת גם בנוף הגליל ובקרית ים. אל הפלא ההיסטורי הזה מצטרפים ללא הרף עולים חדשים מכל קצוות תבל: משפחות המגיעות מרוסיה ומאוקראינה בעקבות טלטלות של מלחמה, ולצידם עולים חדורי

לצברית שלצידה; או מפגש תרבויות עוצמתי בתוך הכיתה בין ילד מאתיופיה לילד מבני המנשה שמגלים את המשותף. מורת עולים שיתפה לאחרונה בהתרגשות כיצד תלמידה בחרה לפתוח את ליבה ביומן האישי ולחלוק חוויה משפחתית עמוקה. השיתוף הזה סלל במיידית גשר נדיר של אמון וביטחון ששום שיעור רגיל לא יכול לייצר לעולם ולספק נפש ילד מפוחד. כל הקסם הזה, כל ההצלחות הקטנות

תעצמו רגע עיניים ודמיינו את הרגע הבא. אתם עומדים במרכז החדר שבו גדלתם. על המיטה מונחת מזוודה פתוחה. מה מכניסים פנימה? איך אורזים חיים שלמים לתוך תיק בד? האם לוקחים אלבום תמונות שמעלה ניחוחות ילדות? את הספר האהוב? ומה משאירים מאחור? את הנוף הנשקף מהחלון, הריחות המוכרים, השפה שמתגלגלת בטבעיות, ובעיקר את תחושת הביטחון. ואז, רוכסים את הריצ'רץ', לוקחים נשימה עמוקה,

והגדולות הללו – שום דבר מזה לא היה קורה בלעדיהם. אני מתכוון לצוותי החינוך המסורים שלנו כאן בעיר טבריה, ולצוותי מרכז הקליטה הנפלאים שעובדים ללא לאות. האנשים היקרים הללו עוטפים את העולים בשמיכה של חום, סבלנות והכלה. הם מתמודדים יום יום עם פערי שפה, משברים רגשיים וקשיי קליטה, ועושים זאת מתוך תחושת שליחות אדירה. בלעדיהם, החלום הזה פשוט לא היה רוקם עור וגידים לעולם. בסופו של דבר, פתח אמיתי לקליטה

מביטים בפעם האחרונה בקירות המוכרים, ויוצאים אל הלא נודע. החוויה המטלטלת הזו, תחושת העקירה והתלישות המלווה בתקווה עצומה לעתיד טוב יותר, אינה רק תרגיל מחשבתי חווייתי. זוהי המציאות הפועמת, החיה והיומיומית של אלפי משפחות אמיצות המגיעות לישראל. בכל פעם שאנו קוראים בבית הכנסת את פרשת "לך לך", אנו פוגשים פנים אל פנים את הציווי האלוהי המהדהד שהופנה לאברהם אבינו: "לֶךְ-

AI תמונת

ציונות המגיעים מצרפת, אוסטרליה, גרמניה, הולנד ומדינות נוספות רבות שמרכיבות את השלם האנושי. כל עולה חדש הוא גיבור אמיתי של מסע התחדשות. מאחורי כל נתון סטטיסטי יבש, ומאחורי כל ארגז קרטון סגור, עומדת משפחה אמיצה שעשתה למעננו מעשה אדיר. ההחלטה שלהם לוותר על קריירה מבוססת ומעטפת משפחתית תומכת וחמה, הופכת כל אב ואם לגיבורים. הם נושאים על הכתפיים את התקווה הגדולה לעתיד ילדיהם. הם ממציאים את עצמם מחדש, תוך יצירת שילוב עדין בין שורשי העבר המפוארים שלהם לבין דרישת השתלבותם בחברה הישראלית החדשה שאותה הם פוגשים ביומיום. המערכת החינוכית שלנו בצפון הפנימה זאת לעומק. המדיניות כיום דוגלת בשילוב מלא ואמיתי בתוך כיתות האם, כשהמטרה העליונה היא לייצר עבורם תחושת שייכות אותנטית. מתוך השטח צומחים רגעי קסם חינוכיים שמרחיבים את הנשמה: חוויית הצלחה של תלמיד שמצליח לקרוא משפט ראשון בעברית בעצמו בספר החדש; חברות טהורה שנרקמת ללא מילים מורכבות בין ילדה עולה

מוצלחת טמון בהבנה עמוקה: כולנו, ללא יוצא מן הכלל, רק חוליות בשרשרת ארוכה ועתיקה של דורות עולים לארץ ישראל. לכולנו הרי ישנם סבים וסבתות שעזבו הכל וצלחו כאן את חבלי המעבר הכואבים. הזיכרון החי הזה דורש מאיתנו לנהוג תמיד ברגישות מרבית. כשפוגשים תלמיד עולה במסדרון, פוגשים למעשה יקום שלם שזקוק לאהבה אנושית ולמרחב שמכבד ומעצים את מטענו התרבותי. לא רק תלמידים, אלא גם ההורים צריכים מילה חמה, חיוך קטן ורצון של כולנו לקרב את כולם לעם אחד, יחיד, מאוחד ומיוחד. קליטה אינה משימה בירוקרטית, היא שליחות נשימתית עילאית. מי שמובילה שליחות קדושה זו במחוז צפון היא ימה מלול, ויחד איתה סיירת המדריכות המופלאה שעובדת בבתי הספר: אסתי אמרוסי, מור עטיה, יפית אנגלר הררי, שלהבת אסולין, מושית כהן ושמרית לוי. ואי אפשר לסיים מבלי להוקיר מכל הלב את יואל חדד, מנהל מחלקת הקליטה המקומי שמעניק תמיד מעטפת עוטפת ומקצועית. שורה תחתונה: מתוך השליחות היומיומית הזו מתבהר שוב כי כוחנו טמון באחדותנו.

לְך מֵאַרְצְך וּמִמּוֹלַדְתְּך וּמִבֵּית אָבִיך אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ". עבורנו כעם זהו אולי טקסט מכונן שנושא משמעות היסטורית, אך עבור העולים החדשים שמגיעים אלינו, מדובר במראה יומיומית חיה המשתקפת במסע חייהם העכשווי ממש בימים אלו. בימים הקרובים נציין את "שבוע העליות" במשרד החינוך ובמחוז צפון. זהו איננו עוד תאריך בלוח השנה, אלא סיפור אמיתי ובועט של מסע הגירה אישי, התמודדות יומיומית, בניית בית מחדש ותקווה שאינה נגמרת. כשאנו בוחנים מקרוב את המתרחש אצלנו כאן בצפון, ובמיוחד בעירנו טבריה, אנו נחשפים לפסיפס אנושי מרהיב שמרחיב את הלב. בשנים האחרונות ממש זכינו לקלוט גלי עלייה מרגשים של עולי אתיופיה, אשר שוכנו במרכזי הקליטה "הוד" ו"ארזים". מסעם המופלא לא התחיל בטיסה נוחה ומפנקת בשמיים. הוא היה רצוף בהמתנה ממושכת במחנות מעבר. שם, חרף הקשיים הפיזיים העצומים ואי הוודאות המוחלטת, הם שמרו במסירות נפש מעוררת השראה על חיי קהילה פעילים, חינוך ילדים ומסורת יהודית בוערת שלא כבתה לרגע, עד לאותו רגע מאושר שבו

23.10.26 - 2740 גיליון יב' בחשון תשפ"ז