כוכב הצפון גיליון יום הכיפורים 2737

חוק ומשפט פוליטיקה-דעה

עוד חדשות עוד כתבות במהדורה הדיגיטלית

חשבון נפש נוקב לימין ויחי "הליכוד החדש"

חיים חליוה : מאת

, הם מפקירים את חבריהם 7.10 וכאילו לא למדו אנשי הליכוד ומנהיגם את הלקח מה בימין שוב ושוב להישחט על המזבח, בעוד הם משריינים בתוך הליכוד אנשי יס מן שלא הכל על חשבון עמכא ישראל. יאיימו על ברית האצולה או יפייסו אותה,

בונה מחנות השמדה, כדי להיפטר מהערבים. ואיפה חוטא בכל זה הימין? מאז בגין עשה מהפך, אנשי הימין לא השכילו להשיג שליטה במשולש הכוח (צבא, משפט וכלכלה) וזו נותרה בידי השמאל שבראשו האצולה עם הרצון להיטמע בגויים, אלא שהאצולה הבינה כי עמכא ישראל רוצה את מלכו ביבי, או בשמו המלא "נתן יהווה": נתניהו. כל עוד מלך הימין הציג מחד עמדות ביטחוניות שלא תאמו את השקפתם, אך לא נגע במוקדי הכוח מאידך, האצולה נתנה לו לחיות על "זמן שאול". השנים חלפו ועל אף המשך השליטה במשולש הכוח, "נתן יהווה" לא פינה דרכו לתפיסת השלטון עבורם והאצולה לא נחה על משכבה, היא גייסה את כל שורות הצבא, המשפט והכלכלה (בדגש על אנשי ההייטק - זרועה הארוכה) והמלך? כדי להוריד למלך את הראש. חטאו הגדול היה שנתן למצב להימשך, הוא חיבק את האצולה ונמנע מפורשות מלהסתכסך איתה, כי אחרי הכל היא לא רק הבהירה שמי שמסתכסך איתה מוצא עצמו במרתפי השב"כ, אלא יתרה מכך, הישענותו של מנהיג על אצולה חזקה כ"משענת קנה רצוץ" היא עניין שחזר על עצמו רבות בהיסטוריה ואין היא עניין חריג. מנהיגים אלו גילו ברגע האמת שהאינטרסים של האצילים קודמים לנאמנותם וכך הגיעה הבגידה הכואבת: החל מיוליוס קיסר, שנרצח בדקירות סכין על ידי קבוצת סנטורים, המשך בצאר ניקולאי השני ברוסיה שחברי הפרלמנט (הדומה) הפנו לו עורף, דבר שהוביל להוצאתו להורג ועוד. מעניינת מכולם הדוגמא מההיסטוריה היהודית הקשורה בדוד המלך לא פחות: דוד ביסס את שלטונו על תמיכת זקני השבטים והאצולה הצבאית והפוליטית של הממלכה, כולל יועצו הקרוב אחיתופל הגילוני והמוערך ביותר (שהיה סמל לאליטה האינטלקטואלית

במקום לחבק את שונותו, לאהוב אותה ולהיות נאמן לעצמו ראש לראשונים, את רצונו למצוא חן בעיני הגויים תרגם על חשבון נאמנות לבני עמו וזה מה שליווה את האליטה השלטת בישראל מאז קמה. בתחילה פוסט טראומה קשה שדרשה אד-הוק בית לעם היהודי ואז כשהדור התחלף, הבית הפך להיות הבית של כולם (כפי הגויים): "ד מ ו ק ר ט י ה", כאילו לא חי היהודי

ביום הכיפורים מגיע הרגע שבו כל אחד ואחת נדרש לחשבון נפש. גם הליכוד כמפלגת הימין הגדולה ביותר צריכה לעשות חשבון נפש עמוק. משך שנים אנו בוחרי ימין ונאמנים לימין דורשים מהליכוד משילות. הפסקנו לספור את הפעמים בהם זעקנו על סוגיות חברתיות וכלכליות וכן חלוקת משאבים, אפילו כאן בסמוך לביתנו שנתקלו באטימות והעדפת אנשי השמאל על פנינו בשל

יחסי הון שלטון! הגיע הזמן שהימין יסתכל לאמת בעיניים, היישר לתוך הכישלון הצורב שלו בנאמנות בישראל לאנשיו: שולטת מאז קום המדינה אצולה, אליטה שמכתיבה את מאזן הכוחות

בבחירות הקרובות הבאות עלינו לטובה, אנשים רבים בליכוד שלקו בריקבון הזה של חוסר משילות וכניעה לאצולת הון שלטון על חשבון טובת העם ובוחרי הימין, יבינו כי כאנשי ימין נמשיך ונחזק את ביבי כמנהיגו הבלתי מעורער, אך נבהיר למלך הימין הבהר היטב, כי לא נותיר לו עוד להישען על ברית האצולה. לימין קמה "מפלגת ליכוד חדשה" אף אם היא קרויה לעת עתה "עוצמה יהודית" בראשות בן גביר וגוטליב.

בעשרות דמוקרטיות ששכחו דמוקרטיה, ברגע שניתנה להם ההזדמנות להפטר ממנו, כששלחו אותו לתאי הגזים. מנגד היהודי שהגיע מהמזרח הכיר היטב את שכניו הערבים, ידע היטב למה החברה השוחרת אלימות בתוכה הוא חי מסוגלת, לא טעה ולא התבלבל ולכן שאף לשמור באדיקות על היבדלותו וזה אחיי ההבדל העיקרי בין ימין לשמאל ושורש הויכוח בין "יהודית ודמוקרטית" ל"דמוקרטית". בעוד השמאל מוכן להתאבד על הידמותו לגויים משחר ההיסטוריה, הימין לא היה שותף לחששו של אהרון ברק, שהיבדלותו תדמה אותו למעשי הנאצים שרצו "גרמניה לגרמנים", כי בסוף הרצון לבדו אינו חשוב אלא הדרך לשם. בעוד הגרמנים היו מוכנים לשלוח עוללים לתאי הגזים והערבים לשלוח ילדים להיות שהידים, גם בשיא השפל האנושי בשואה אף אמא יהודיה לא הייתה מעיזה לשלוח לבוש בפצצה 15 או 10 או 8 ילד בן כדי להרוג נאצים ואף ישראלי לא היה

בכלכלה, במשפט ובצבא. בסיסה של האצולה נוסד מאנשי יהדות אירופה שייבאו לכאן לא רק את קור הרוח הנדרש לשלטון, אלא את הדי אן איי היהודי למצוא חן בעיני הגויים: פלורליסטים, פרוגרסיביים, תקראו לזה איך שתרצו, אותה גברת בשינוי אדרת. ועוד דבר הם ייבאו לכאן עם פוסט הטראומה של השואה: מי שידע אנטישמיות ושנאת האחר, הפך ל"אנטישמי" בעצמו ולא פחות ולא יותר כלפי בני עמו, עדות המזרח או "השחורים" כפי שנהגו לקרוא לנו אנשי מפאי. וכך אותה אליטה תפסה את ההגה בכל מוסדות הכוח, כשמאחורי הכוח מסתתרים הרים של כסף ואהבה לשררה ולממון. מאז ומתמיד היה היהודי מושא לקנאה, מתוחבל, מתוחכם, חכם ואוהב ממון ושליטה בו, אם באמצעות הנשך (הריבית) ואם בכלל. לכולנו ילדים ולא כולם שווים. בין ילדי האלוקים, היהודי בלט תמיד במוסריותו ובחוכמתו מכל העמים, אך

2 | 2737 יום הכיפורים | 18.9.26 | ז' זזזזז זזזזז | כוכב הצפון