כוכב הצפון גיליון ראש השנה 2736

חוק ומשפט משפט-דעה

עוד חדשות עוד כתבות במהדורה הדיגיטלית

על כס המשפט והמהפכה המשפטית

חיים חליוה : מאת

מבט מעמיק על הנעשה במערכת מעלה את הצורך בבחינה מחודשת של יחסי הכוחות. איש אינו מתיימר להחזיק באמת מוחלטת, אלא לבקש מעט שכל ישר והיגיון בריא: כיצד קרה שהתהפכו היוצרות בישראל בין הרשויות?

כ שברא אלוהים את העולם, הוא יצר אבחנה מדויקת וברורה בין סדר הבריאה לבין רצונותיו של האדם, והבדיל בין החזק לחלש – מציאות שאותה כולנו מכירים מחיי היומיום. אולם, בתחום המשפט והממשל, התפקידים נועדו להיות מוגדרים וברורים כדי למנוע מצב שבו החזק דורס את החלש. בשנה האחרונה עולה ביתר שאת התהייה בנוגע למעמדם של שופטי בית המשפט העליון. משרתי ציבור, שמשימתם להשפיע ולשפוט אך ורק על פי החוק החרות, הפועלים לעיתים מתוך תפיסות עולם ורצונות אישיים. האם ייתכן שמשפטנים בכירים פועלים במציאות המנותקת מכללי היסוד של הפרדת הרשויות? האם ייתכן שמי שהם עובדי מדינה, ישפטו על פי רצונותיהם וגחמותיהם, באמצעות אילוצי פרשנות כאלו או אחרים של עובדות וכללים משפטיים עד כדי טשטוש הוודאות המשפטית ועיקומה? מבט מעמיק על הנעשה במערכת מעלה את הצורך בבחינה מחודשת של יחסי הכוחות. איש אינו מתיימר להחזיק באמת מוחלטת, אלא לבקש מעט שכל

ופלילית בשל החלטות שיפוטיות. כך למשל, נושא משרה כ לחוק העונשין קובע: " 34 סעיף שיפוטית לא יישא באחריות פלילית למעשה שעשה במילוי תפקידיו השיפוטיים, . ההצעה אף אם חרג בכך מתחום סמכותו" שהובאה לפתחי לאחרונה על ידי עורך דין הגנה היא לרסן הגנה זו ולהוסיף לה סייג:

פשוט "נתקע" חמש שנים ללא אפשרות שהנפגע מהצו יביא את דברו לבית המשפט ויתנגד להחלטה. אחרי שכלו כל הקיצין נעשתה פנייה לחבר כנסת מסוים ושם התברר כי לחבר הכנסת טענות מוכרות כנגד אותו השופט. השופט זומן לועדת חוק חוקה ומשפט ושם עלתה לדיון, בין היתר תלונה כנגדו ביחס

זו לא תחול במקרים שבהם ערכאה שיפוטית תבטל או תסכל החלטה, מיוזמתה, של הרשות המחוקקת או הרשות המבצעת. כלומר, כאשר בית המשפט בוחר להיכנס לנעליהן של יתר הרשויות ולהתערב בהחלטותיהן המהותיות – החסינות הציבורית הרחבה לא תעמוד לו באופן אוטומטי,

ההיגיון פשוט: החלטות של הרשות המחוקקת או המבצעת עומדות באופן קבוע לביקורת הציבור; ככל שערכאה שיפוטית בוחרת להחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתן, עליה לשאת באחריות ציבורית דומה

למתלוננת על הטרדה מינית. ומה אתם חושבים שקרה לאחר מכן? התקיים דיון במעמד שני הצדדים וצו המניעה בוטל! ללמדך שכוח מוליד שחיתות ללא גבולות ברורים ונוקשים. לכן, כאשר שופט הישר בעיניו יפרש, גם תוך אילוץ הכתוב, כדי לכפות אג'נדות אישיות שלו לתוך המשפט ותוך שימוש בסיסמאות שהכל שפיט, הדבר חותר תחת אושיות ויסודות

והוא יהיה חשוף למנגנוני ביקורת ציבוריים ופרלמנטריים, כגון ועדות בדיקה או שימוע ההיגיון פשוט: החלטות של הרשות בכנסת. המחוקקת או המבצעת עומדות באופן קבוע לביקורת הציבור; ככל שערכאה שיפוטית בוחרת להחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתן, עליה לשאת באחריות ציבורית דומה. מנגנון כזה אינו שולל סמכויות שפיטה, אך

הוא משקף את המשקל הכבד של התערבות ברשויות האחרות. הוא מעודד מרוסנות, זהירות, והחזרת השיח למסלול של המלצות והערות למחוקק – כפי שהיה מקובל בעבר. ראוי להעמיק ברעיון זה, לדון בו עם משפטנים וללמוד את סוגיית הפרדת הרשויות לעומקה. המצב הקיים חורג מהתפקיד המקורי שהוקצה למערכת המשפט. שופט, בכיר ככל שיהיה, הוא בשר ודם. הוא אינו מורם מעם ואינו אוחז

ישר והיגיון בריא: כיצד קרה שהתהפכו היוצרות בישראל בין הרשויות? כיצד קרה, שהשופטים הפכו לאלוהים חיים, בעוד הם בשר ודם, אוסף של חולשות אנושיות ובעוד הם מעולם לא הועמדו לבחירה של העם, אותו הם מחשיבים בבחינת "ציבור לא נאור" ואולי אפילו טיפש בכדי להבין לעומק את מעשיהם המפולפלים. ס וגיית ניצול הכוח

AI תמונת

ההגנה כנגד שחיתות וניצול הכוח לרעה. במקרה ההוא גורם מחוקק בכיר בחר להתערב ואותת למערכת השיפוטית, כי סמכותה אינה מוחלטת וכי קיימים מנגנוני ביקורת ואיזון. התיק הגיע לכדי סיום מהיר לאחר שהובהר שגם מעל כס המשפט ישנה סמכות ניהולית ונורמטיבית – הריבון והחוק. ולהיכן כל זה מוביל אותנו? ובכן ללמידה! כידוע, לשופטים קיימת חסינות רחבה מפני אחריות אזרחית

במערכת המשפט אינה חדשה עבורי. שמורה עמי דוגמה מהעבר הרחוק, שנה: כאן במחוזותינו הוצא 40 כבר מלפני כ צו מניעה במעמד צד אחד אשר עיכב הליכים במשך כחמש שנים וגרם עול כבד למתדיין, משפחה ברוכת ילדים שחיה בדירה צנועה. בזמנו לא הונח הכלל כי צו מניעה במעמד צד אחד מחייב דיון במעמד שני הצדדים תוך ימים ולכן ההליך שהחל במעמד צד אחד, 7

בסמכות מוחלטת. הגיעה העת לתיקון חוקתי שיבהיר: הריבון במדינה דמוקרטית הוא העם באמצעות נבחריו. תפקיד השופטים הוא לשפוט על פי החוק החרות – בדבקנות, ביושרה ומתוך נטרול אג'נדה אישית. מ ייחלים אנו לימים שבהם ישפטו אזרחי ישראל במשפט צדק, מתוך כפיפות מלאה לשפה ולאות של החוק.

2736 רה"ש | 11.9.26 | כט' באלול תשפ״ו כוכב הצפון | 9