כוכב הצפון גיליון 2732

זה לא חדש. הבעיה היא שבתוכנו עדיין יש מי שמוכנים להתעלם מהכוונות הללו. יש מי שמעדיפים להאמין שהשנאה חלפה, שהאידאולוגיה השתנתה ושהאיומים נעלמו, גם כאשר נשמעים שוב ושוב קולות הקוראים להשמדת ישראל או לפגיעה בה. אך האתגר הגדול שלנו היום אינו רק מה שקורה מעבר לגבול, אלא גם מה שקורה בתוכנו. מול איומים אזוריים ממשיים, ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להתבוסס בקמפיינים של שנאה, הסתה ופילוג. במקום לחפש אויבים פנימיים, בין אם חרדים, חילונים, ימין או שמאל, עלינו להבין שגורלנו משותף. מי שמבקש לפגוע בישראל אינו מבחין בין המגזרים השונים. לכן זה הזמן להנמיך את הלהבות, לזנוח את מסעות ההכפשה ולהתרכז בחיזוק החברה, הביטחון והחוסן הלאומי. השורה התחתונה היא שהפרסום השבוע אינו עוד ידיעה חדשותית. הוא תמרור אזהרה. הוא מזכיר לנו שבמזרח התיכון יש מי שרואים בשלום אמצעי ולא מטרה. השאלה היא האם אנחנו, 7 בישראל, הפנמנו באמת את לקחי ה־ באוקטובר, או שכבר התחלנו לשכוח אותם.

שלום מדומה מאיר אוחנה מאת:

השבוע הותר לפרסום מידע מטלטל: מדינה באזור הציעה למדינה ערבית אחרת לחתום על הסכם שלום עם ישראל, לא מתוך רצון אמיתי בנורמליזציה, אלא כמהלך טקטי שנועד להעניק זמן, להפחית את הדריכות הישראלית ובהמשך להפר את ההסכם כאשר התנאים יהיו נוחים יותר. מטבע הדברים, הצנזורה אינה מתירה לפרסם את זהות המדינות המעורבות, וכל הערכה בנושא היא בגדר ספקולציה בלבד. להערכתי האישית, ייתכן שמדובר בטורקיה ששידלה את סוריה, בין היתר לאור הקרבה הידועה בין ארדואן לבין ההנהגה הסורית החדשה והמעורבות הטורקית הגוברת באזור. אך גם אם יתברר שמדובר במדינות אחרות לחלוטין, השאלה האמיתית אינה מי אמר את הדברים, אלא כיצד ייתכן שמישהו בכלל חשב שכך ניתן לפעול מול ישראל.

הרי רק לפני פחות משלוש שנים חווינו את אחד הכישלונות הקשים בתולדות המדינה. באוקטובר התברר שאויב יכול לדבר 7 ב־ בשפה אחת ולפעול בשפה אחרת. הוא יכול לשדר הרתעה, רצון ברגיעה ושיפור כלכלי, ובמקביל להתכונן למתקפה אכזרית וחסרת תקדים. הלקח היה אמור להיות ברור: במזרח התיכון לא בוחנים כוונות לפי הצהרות, אלא לפי מעשים, התחמשות, הסתה ובניין כוח. אבל נדמה שכבר יש מי ששוכחים. כבר ניתן לשמוע שוב את אותם קולות שממהרים להאמין לכל הצהרת פיוס, לכל חיוך דיפלומטי ולכל הבטחה חגיגית. כאילו דבר לא קרה. כאילו לא למדנו שהדרך הקצרה ביותר לאסון היא להתעלם מהמציאות ולהעדיף משאלות לב על פני עובדות. הבעיה הגדולה איננה בכך שיש אויבים הרוצים לפגוע בישראל.

ש"ח וניתן לרשום אותו 320 גובה הקנס בגין עבירה זו: בכל יום מחדש בטבריה - איש הישר בעיניו יעשה מערכת העיתון מאת:

נתקבלה במערכת העיתון הידיעה הבאה: "לצערנו הרב נחשפנו בשנה האחרונה לתופעה במסגרתה תושבים הקימו בניגוד לחוק עמדות טעינה לרכבים חשמליים על המדרכות ובכך למעשה "נכסו" לעצמם חניות ציבוריות לאורך הרחובות שבאזורי מגורים. העירייה מודיעה כי לא תותר הצבת עמדות טעינה במרחב הציבורי לצרכים פרטיים: בדרכים, במפרצוני חנייה, על מדרכות, בשבילים ועוד... כמו כן, לא תותר העברת כבל טעינה מהבית לתחום המרחב הציבורי בכל דרך וצורה - הדבר מסכן את העוברים ושבים וחוסם את המעבר הציבורי. עיריית טבריה דורשת להסיר באופן מידי את כל עמדות הטעינה החשמליות לאורך כל הרחובות ולהימנע לאלתר

כבלי חשמל. גובה הקנס בגין עבירה זו: ש"ח וניתן לרשום אותו בכל יום 320 מחדש". וואלה כל הכבוד לעיריית טבריה עם היוזמה וחבל שציבורים בעיר עושים במרחב הציבורי כשלהם. עצתי לעירייה ובמיוחד לחברה הכלכלית, הפכו את הצורך למנוף כלכלי, הציבור אתם תחנות עגינה וטעינה הכוללים גם חניה ותדרשו תשלום המשכלל את הטעינה ואת החניה בלילה. מתי תתחילו לחשוב כפי שצריך? חברות שישקיעו בהצבת תחנות הטעינה יש בשפע והעירייה רק צריכה לייצר מקומות חניה. המרחב הציבורי שייך לכולם לכן יש לפתח אותו למען הציבור זה תפקידה של הרשות.

צילום: דוברות עירייה

משימוש בכבלים המועברים מהבית למרחב הציבורי. מחלקת הפיקוח של עיריית טבריה תחל באכיפה בנוגע לעמדות הטעינה שהוצבו בניגוד לחוק ולסיכון העוברים והשבים באמצעות