2731

בגליל התחתון מרחיבים את מפת השותפים

ביחס 60%־ בשנים קודמות התמודדה המועצה עם עומס מלוות גבוה מאוד, שעמד על יותר מ , והמגמה היא להמשיך ולהפחית אותו. המשמעות פשוטה: 38%־ לתקציבה. כיום ירד היחס לכ פחות כסף שמופנה להחזרי הלוואות, ויותר תקציב שיכול להישאר פנוי לטובת השירותים השוטפים לתושבים. באחרונה נפגש ראש המועצה ניצן פלג בלשכתו עם יו"ר קק"ל, אייל אוסטרינסקי, לפגישת עבודה נוספת. במהלך הפגישה הציג פלג את צורכי האזור, את פערי הפיתוח המצטברים ואת הפרויקטים שיכולים לייצר שינוי ממשי בשטח. הגליל התחתון אמנם אינו יושב על גדר הגבול ואינו מוגדר כאזור עוטף, אך גם תושביו, יישוביו והמערכות המועצתיות התמודדו בשנים האחרונות עם השלכות המצב הביטחוני. לכך מצטרפים האתגרים המוכרים של המרחב הכפרי: מרחקים גדולים, יישובים רבים, תשתיות ותיקות ועלויות גבוהות הכרוכות במתן שירות לאוכלוסייה הפזורה על פני שטח נרחב. כמי שמכיר היטב את המרחב הכפרי ואת צרכיו, הביע אוסטרינסקי נכונות מיליון שקלים, 15־ לקדם שותפות רחבה עם המועצה. על הפרק עומדת תמיכה בהיקף כולל של כ מיליון שקלים בכל שנה, עבור פרויקטים הנכללים בתחומי הליבה של קק"ל. 5־ בפריסה של כ ראש המועצה ניצן פלג, סגן וממלא מקום ראש המועצה אופיר שיק ומהנדס המועצה הלל רובינשטיין קיימו עבודת מטה לצורך מיפוי הצרכים ותעדוף התחומים והפרויקטים שיוגשו לאישור. מיליון שקלים לטובת היישוב החדש שיבולת. 11־ במקביל מקודמת תוספת תמיכה בהיקף של כ בשנה וחצי האחרונות פועלת המועצה האזורית הגליל התחתון להרחיב באופן משמעותי את מעגל השותפים שלה ולגייס משאבים נוספים לטובת פרויקטים ברחבי המועצה. לא מדובר רק בחיפוש אחר עוד תקציב, אלא במהלך כלכלי רחב יותר: להגדיל את היקף ההשקעה באזור, לקדם תשתיות שנדרשות כבר היום, ובאותה נשימה לצמצם ככל האפשר את התלות בהלוואות פיתוח. מול קרנות, תורמים 2025 הפעילות מול קק"ל מצטרפת לעבודה שמקדמת המועצה מאז ינואר מיליון שקלים, וזאת ללא הכספים 20־ וגופים פילנתרופיים בארץ ובעולם. עד כה גויסו יותר מ מיליון שקלים מקרן רונסון לטובת 4־ הנבחנים במסגרת השותפות עם קק"ל. בין היתר גויסו קרוב ל מבנה חינוך עבור החינוך הממלכתי־דתי. כדי להבין את המשמעות, כדאי להכיר בקצרה גם את

נתיב הכסף. מרבית התרומות והתמיכות מיועדות מראש לפרויקטים מוגדרים של סייע במימון מבנה חינוך, תשתית קהילתית או פיתוח המרחב הציבורי, המועצה נדרשת להשקיע בפרויקט פחות מכספה ולעיתים גם נמנעת מנטילת הלוואה נוספת. כך נוצר אפקט רחב יותר: כל שקל שמגיע מבחוץ לטובת תשתיות מאפשר למועצה לשמור יותר ממשאביה לפרויקטים נוספים, לפעילות קהילתית ולשירותים המוניציפליים הניתנים לתושבים. התרומות אינן מחליפות את התקציב השוטף, אלא מצטרפות אליו ומאפשרות להפיק ממנו יותר. זו עבודה שקטה, יסודית ולעיתים ממושכת: לאתר את השותף המתאים, להציג צורך אמיתי, להכין תכנית מקצועית וללוות אותה עד לקבלת האישור והמימון. אבל כשהעבודה מבשילה, התוצאה כבר אינה נשארת בטבלאות התקציב היא מורגשת בשטח, בפרויקטים שמתקדמים, בתשתיות שמשתפרות וביותר משאבים שנשארים לטובת תושבי הגליל התחתון.

2731 | 7.8.26 | כ"ד באב תשפ״ו | כוכב הצפון | 12