2720 כוכב הצפון גיליון דיגיטלי

דעה

עוד חדשות עוד כתבות במהדורה הדיגיטלית

"זרביב, אני אהרוג אותך, אני אשבור לך את העצמות" מאיר אוחנה שראיין את זרביב מאת: את העדות המטלטלת והבלתי נתפסת הזו, על הפער העצום שבין השטח המדמם לבין הדרגים הבכירים, זכינו לשמוע בערב מיוחד

כי יש לשלוח לוחמי חי"ר לטהר בתים ממולכדים פעם אחר פעם, השטח דימם ללא הפסקה. הרב זרביב תיאר בפני הקהל המרותק מציאות אבסורדית של "דלת מסתובבת" מצמררת בתוך מחנה הפליטים ג'באליה: כוחות נכנסו למבנה, ספגו אבדות, טיהרו אותו ויצאו ואז האויב חזר והתבצר בו מחדש. שלוש פעמים נכנסו חיילים לאותם מקומות ארורים. שלוש פעמים הם התפוצצו, נפגעו ואיבדו לוחמים. בבוקר הושענא רבה, כשהרב פתח את דלת הדחפור לאחר שנת מלחמה שלמה, הוא קיבל חושך בעיניים:

אלו היו המילים שהטיח בו הרמטכ"ל במהלך ביקור טעון בלב רצועת עזה, חצי בצחוק ובטח עם חשש גדול. הסיבה? הוא דרש מהרב אברהם של חטיבת D9 זרביב, ממפעילי ה גבעתי, להפסיק לומר למצלמה שהוא "הורס בתים", ולהתחיל להשתמש במונח המכובד, התקני והסטרילי: "הורס תשתיות טרור". אבל למי שישב בתוך תא פלדה אטום, נושם אבק שריפה, סופג ירי נ"ט מכל עבר וקבר את עצמו תחת הריסות בניין בן חמש קומות כדי להציל את אחיו לנשק פשוט לא היה זמן למכבסת מילים. את העדות המטלטלת והבלתי נתפסת הזו, על הפער העצום שבין השטח המדמם לבין הדרגים הבכירים, זכינו לשמוע בערב מיוחד שנערך ביום רביעי, כ"ו באייר ), לכבוד יום ירושלים. 13.5.2026( האירוע, שעמד בסימן "ערב של תורה, גבורה ומשמעות", אורגן על ידי כולל "לוי יצחק" והתקיים בבית הכנסת "לאה וילדיה" בטבריה. תחת הכותרת "לכבודה של תורה וירושלים", התארח הרב זרביב, שהוגדר בכרזת הערב כ"דיין ולוחם בגבורה". הוא פשט את גלימת הדיין, עזב את כס המשפט השקט והפך ללוחם בתוך מפלצות הפלדה של חיל ההנדסה, כדי לשתף בסיפור אישי ששינה מן היסוד את כל מה שחשבנו שידענו על המלחמה הזו. איך הפך דיין מבית הדין, אדם של ספרי הלכה, גמרא ופסיקות מורכבות, למי שעמד במוקד סערה ציבורית וצבאית בחזיתות ג'באליה ולבנון? התשובה החלה בדם, בהרבה מאוד דם, ובתסכול מערכתי עמוק שאנשי השטח פשוט לא יכלו לשאת עוד. השיטה מצילת החיים בזמן שהמערכת עבדה לפי הכללים הישנים אלו שקבעו

אלא מהבוץ השחור של עזה. חטיבת גבעתי, תחת פיקודו של המח"ט דאז לירון בטיטו – מפקד שתואר כאיש של "גדלות מוחין" המקרין שליטה מוחלטת קיבלה החלטה אסטרטגית ששינתה את פני המערכה. אחרי אירוע טראומטי שבו מבנה ממולכד לוחמים, וצוותי הדחפורים 15 קרס על נאלצו לחלץ פצועים וחללים מבין קורות הבטון בעודם נופחים את נשמתם, נפלה ההכרעה הנחרצת: יותר לא נכנסים רגלית לבתים. כך קמה לה מעין "מיליציית דחפורים" מתוך החטיבה; יוזמה מקומית אמיצה

צילום: באדיבות המצולם

ג'באליה עמדה על תילה. כבישים, חנויות ושווקים תיפקדו כאילו דבר לא קרה. ההרגשה בשטח הייתה איומה, כאילו דם יהודי הוא הפקר. אי אפשר היה להביט למשפחות השכולות בעיניים ולהצדיק את הכניסה הרביעית והחמישית לאותו פיר, לאותה סמטה ולאותו מבנה. השינוי הדרמטי לא הגיע מהחלונות הגבוהים של הקריה בתל אביב,

שעלתה מאות מיליוני שקלים, ללא פקודות מטכ"ל וללא אישורי תורת לחימה רשמיים. במקום שהדחפור רק יסייע לחי"ר ויפנה צירים, הוא הפך לראש החץ ההתקפי. הוא היה המסתער, הוא היה המפיל, והחי"ר רק . את פריצת RPG הגן עליו מטילי ה הדרך המקצועית בהפעלת הכלי הביא הרב דווקא מגינת המשחקים בחופשת החג. תוך כדי שנידנד את נכדתו, נפל