2719 גיליון דיגיטלי

חוק ומשפט

עוד חדשות עוד כתבות במהדורה הדיגיטלית

הזה הוא לא המקרר הריק - אלא השקט שמסביבו. השכנים ממשיכים לרדת לקניות, העיר ממשיכה לנוע, הפוליטיקאים ממשיכים להתווכח באולפנים, החיים ממשיכים כאילו אין אדם שיושב ליד הכנרת ומנסה להחליט אם לקנות לחם או תרופה. הפילוסוף היווני דיוגנס נהג להסתובב ביום עם פנס דולק ולטעון שהוא “מחפש אדם אמיתי”. האנשים צחקו עליו, הרי הרחובות מלאים בני אדם. אבל דיוגנס התכוון לכך שהוא חיפש אנושיות. והנה היום, נדמה שגם אצלנו הרחובות מלאים באנשים, אבל חסרה רק היכולת לראות אחד את השני. יש משל עתיק על כפר שבו כולם האמינו שהחורף לעולם לא יגיע. כל אחד שמר לעצמו מעט עצים, מתוך מחשבה שמישהו אחר כבר ידאג למדורה המרכזית. שהקור הגיע - לא הייתה אש אחת שתספיק לכולם. לא בגלל מחסור בעצים, אלא בגלל מחסור באחריות משותפת. כך נראית החברה שלנו. אנחנו מדברים “כלכלה”, אבל שוכחים שהמשמעות היא בני אדם. הוא לא רק מקרר מקולקל. הוא תזכורת מצמררת לכך שלפעמים מה שמתקלקל באמת זו הרגישות החברתית שלנו. ברורה, בזמן שאחרים בונים תכנית מסודרת, בודקים אפשרויות מימון ומתכננים קדימה. לפעמים ההבדל הוא לא רק בגובה ההכנסה, אלא בתכנון. צריך גם לזכור שלא כל אחד חייב להתחיל מדירת חלומות. יש משפחות שבוחרות להתחיל קטן יותר, באזור מעט שונה, או בנכס שמתאים לשלב החיים הנוכחי, ומשם להתקדם בהמשך. לסיכום התחושה שהדירה מתרחקת היא אמיתית, אבל זה לא אומר שהחלום בלתי אפשרי. עם תכנון נכון, בדיקה מקצועית והחלטות שקולות, אפשר לבנות דרך נכונה לרכישת דירה, בלי להיכנס ללחץ כלכלי כבד.

"המקרר הריק" עו"ד מאיר אלמקייס מאת: זה תזכורת מצמררת לכך שמה שמתקלקל באמת

מתוך רבים, דווקא בתמונה הקטנה הזו מסתתרת המציאות הגדולה הרבה יותר. עוני אמיתי הוא לא רק היעדר כסף - הוא הרגע שבו אדם מפסיק לצפות שמישהו ישים לב אליו. אותו קשיש, שיכול להיות סבא של כל אחד מאיתנו, לא ביקש מותרות. לא חופשות, לא מסעדות, אפילו לא מתנות. רק לחיות בכבוד. לפתוח מקרר ולהרגיש שיש בו משהו בסיסי שמאפשר ובתוך להמשיך את היום הבא בלי פחד. כל זה, צריך לזכור גם את המציאות בה אנחנו חיים - מדינה במלחמה. שנתיים וחצי של אזעקות, מילואים, משפחות מפורקות משגרה, עסקים שקורסים, יוקר מחייה שמאמיר ועייפות לאומית שהפכה כמעט לאוויר שאנחנו נושמים. אבל אולי הדבר הקשה ביותר בסיפור

השתתפתי בדיון בוועדת הכספים בכנסת שעסק בחוק הפיצויים עקב המלחמה. הקשבתי בקשב רב ואפילו ניסיתי יחד עם ראש העיר לשכנע את פקידי האוצר להכניס את טבריה למתווה שיעניק לבעלי העסקים והתיירנים של טבריה את הפיצוי הראוי לעיר כמו קריית שמונה ויתר יישובי הספר. כשחזרתי הביתה חשבתי לעצמי, מי דואג לקשישים בתקופה הזאת, לחולים שאינם יכולים להרים קול, מי דואג להם? בשבוע שבו דיברו על מדדים, ריביות, תקציבים ותחזיות כלכליות, ישב קשיש אחד בדירת חדר ישנה מול מקרר שאין בו אוכל - אפילו קור לא יוצא ממנו. המנוע שבק חיים, המדפים ריקים, האור הקטן בפנים נדלק כדי להזכיר שיש רק חשמל, אבל אין באמת חיים. זה אולי נשמע כמו עוד סיפור עצוב

מאור יוסף נחום יועץ משכנתאות מאת: למה זוגות עובדים טוב עדיין מרגישים שהדירה מתרחקת מהם

התחושה שהדירה מתרחקת היא אמיתית

יש היום הרבה זוגות בטבריה והסביבה שעובדים קשה, מרוויחים בצורה מכובדת, מתנהלים באחריות ועדיין מרגישים שהחלום לקנות דירה הולך ומתרחק. זו תחושה מתסכלת מאוד, במיוחד כשעושים “הכול נכון” ובכל זאת המספרים לא מתחברים. הסיבה הראשונה היא שמחירי הדירות עלו בקצב מהיר יותר מהיכולת של רוב המשפחות לחסוך. גם זוג שמצליח לשים כסף בצד מגלה שלפעמים מחירי הדירות עולים מהר יותר מהחיסכון עצמו. במקביל, גם ההוצאות השוטפות גדלו משמעותית

בשנים האחרונות: מזון, גנים, רכב, חשבונות, ריביות והלוואות. אבל יש עוד סיבה שפחות מדברים עליה: הרבה משפחות מסתכלות רק על מחיר הדירה, ולא על כל התמונה הכלכלית. משכנתא היא לא רק “כמה הבנק מאשר”, אלא גם כמה באמת נכון לקחת בלי לפגוע באיכות החיים. לפעמים הרצון “להגיע כבר לדירה” גורם למשפחות לקחת על עצמן התחייבות גדולה מדי. עוד נקודה חשובה היא ניהול ההון העצמי. לא מעט זוגות שומרים כסף בעו״ש במשך שנים בלי תכנית

ניתן לפנות אליי, יועץ משכנתאות עצמאי מאור יוסף נחום maordiamond@gmail.com 050-7879337