2713 כוכב הצפון מהדורה דיגיטלית

דעתו של כוכב

עוד חדשות עוד כתבות במהדורה הדיגיטלית

אותי אליו עוד כשהייתי ילד קטן, ודמותו המאירה נחרתה בזיכרוני לטובה. לימים, כשבגרתי והקמתי בית משלי, חנותו של אלי נשארה התחנה הקבועה שלי. לאורך כל שנותיי פקדתי את המקום, לא רק בגלל הציוד, אלא בגלל האיש. היום, ילדיו הם ממשיכי דרכו. הם מפעילים חנות ענקית עם צוות עובדים גדול, אך הרוח נשארה אותה רוח – הם מעניקים שירות מקצועי ולבבי בדיוק כפי שלמדו מאביהם המנוח. על כך נאמר: כאשר היסודות מוצקים ובנויים על יושר, הגינות ומקצועיות – אין פלא שהבנים ממשיכים את המורשת במלוא מובן המילה. מערכת עיתון "כוכב הצפון" מרכינה ראשה ומשתתפת בצערה העמוק של משפחת עקנין. איבדתם בעל מסור, אבא לעמיר ועודד, וסבא אוהב. טבריה איבדה טברייני טוב לבב וחייכן, דמות מיתולוגית שדפי ההיסטוריה של העיר הזו יהי זכרו ברוך. לא יהיו שלמים בלעדיה.

דור הולך ונעלם בטבריה: פרידה מאליהו עקנין ז"ל חיים חליוה מאת:

אבי ז"ל היה לוקח אותי אליו עוד כשהייתי ילד קטן, ודמותו המאירה נחרתה בזיכרוני לטובה.

טור פרידה מדמות מיתולוגית של פעם: האיש מרחוב הקישון שתמיד קיבל את פנינו בחיוך ובזריזות, והשאיר אחריו מורשת של יושר, הגינות ומשפחה שממשיכה בדרכו. ממרומי גילי, אני מוצא את עצמי זוכר לא מעט דמויות; אנשים שהם תבנית נופה של טבריה הישנה והטובה. דמויות של טבריינים שורשיים שהולכים לעולמם בזה אחר זה, ומותירים אחריהם שובל של זכרונות, ערגה וגעגוע עז לימים אחרים. אלו היו אנשים של פעם – אנשי עמל, השבוע נתחיל לקרוא בספר ויקרא המכונה 'תורת כהנים' העוסק רבות בתורת הקרבנות ומשמעותם בחיי האדם. בתחילת פרשתנו מופיע פסוק כללי המבטא את מהות עניין הקרבנות בנפש האדם: דַַּבְֵּר אֶל בְְּנֵי יִש ְְׂרָאֵל וְאָמַרְת ָָּאֲלֵהֶם אָדָם כ ִֶּי יַקְרִיב מִכ ֶֶּם קָרְב ְָּן לַיהוָה מִן הַב ְְּהֵמָה מִן הַב ְָּקָר וּמִן הַצ ֹּּאן ת ַָּקְרִיבו אֶת קָרְב ְַּנְכֶם. לכאורה: הלשון והסדר בפסוק הפוך, בכדי לצוות על האדם החפץ להקריב קרבן יש להתייחס לאדם המקריב עליו מוטלת זכות והחובה להקריב ואם כן היה צריך להיות כתוב: אדם מכם כי יקריב, ומדוע נאמר אדם כי יקריב מכם?

עושי טוב, ששירתו את לקוחותיהם בחן, בצניעות ובאהבה שקשה למצוא היום. אחד מאותם טבריינים יקרים הלך לעולמו השבוע: אליהו (אלי) עקנין ז"ל. מי לא הכיר את אלי? חנות חומרי הבניין המיתולוגית שלו הייתה ממוקמת ברחוב הקישון. אני זוכר כילד את אותן מדרגות ספורות שעלינו בהן כדי להיכנס פנימה. שם, מאחורי הדלפק, תמיד חיכה אלי – איש קטן קומה אך גדול ברוחו. הוא היה מהיר, זריז, תמיד עם חיוך נסוך על פניו, ובעיקר איש שירות ברמות שכבר לא רואים במחוזותינו. אבי ז"ל היה לוקח

פרשת ויקרא

בו. הראשון, קרבן מלשון הקרבה- הקרבה עצמית למען אידיאל נעלה עליו גדלנו וחונכנו. השני, קרבן מלשון קירוב, ההתקרבות הנוצרת על ידי עבודה עצמית משמעותית. שני היבטים הללו (הקרבה והתקרבות) מהווים שילוב של שני מאפייני עבודה בחיי האדם עלי אדמות: הקרבה יוצרת קירוב.

נפשו, כדרך להתקרב אל ה' יתברך. וזו משמעות כוונת הפסוק: "אדם כי יקריב" – כאשר האדם רוצה להתקרב אל ה', עליו לעשות "מכם קרבן לה'" – עליו להעלות לה' חלק ממנו. וזאת "מן הבהמה" – 'הנפש הבהמית' שבקרבו, כלומר: לדחפים הנפשיים של האדם המדמים התנהגות בהמית בלתי מחושבת ובלתי נשלטת. הקרבה למען קירוב: כאשר אנו מדברים על קרבן אנו מתייחסים לשני היבטים הקיימים

אדם המוכן להקריב מעצמו לטובת אידאל שלמעלה ממנו הן בשכל והשגה והן בתבונה רגשית. כאשר הוא פועל לשם הקרבה זו ומשקיע בעבודה עצמית מייגעת על ידי התבוננות פנימה ולקיחת אחריות על התנהגותו במחשבה דיבור ומעשה יוצר קירוב בינו לבין העולם. יהי רצון שנזכה ליצור קרבה חזקה אל אבינו שבשמים ובפרט בתקופה זו של אין סוף ניסים ונפלאות, נזכה לגאולה שלימה בקרוב ממש.

תורת החסידות מעניקה פרשנות ייחודית לפסוק: אדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד מסביר שהתורה אינה מדברת כאן רק על הקרבת הבהמה הגשמית על-גבי המזבח, אלא על עבודתו הרוחנית של האדם בתוך

2713 | 20.3.26 | ב' ניסן תשפ״ו | כוכב הצפון | 26