כוכב הצפון מהדורה דיגיטלית 2709
חוק ומשפט
עוד חדשות עוד כתבות במהדורה הדיגיטלית
בית המשפט להתערב בפעולות של רשויות השלטון? בישראל, התשובה המקובלת לזה היא שהחוקה שלנו היא בעצם "חוקי היסוד". זאת אומרת, חוקי היסוד הם שמסמיכים את בית המשפט להתערב בהחלטות של השלטון. הבעיה היא, שבית המשפט הוא גם זה שקבע שחוקי היסוד הם שמסמיכים אותו. על כן, יש הטוענים כי למעשה, בית המשפט הסמיך את עצמו, ומצב זה הוא לא תקין. אם כך, הרי שברור שבית המשפט כלל אינו יכול לחייב את ראש הממשלה להסביר מדוע אינו מדיח את השר בן-גביר. מצד שני, דמוקרטיה חייבת שיהיה בה בית משפט אשר מבקר את השלטון. זו מערכת הכרחית של "איזונים ובלמים". למעשה, נדמה שכולם מסכימים שאף גוף שלטוני אינו מוסמך לעשות הכל ללא גבולות. אולם, השאלה הקשה אינה האם יש גבול, אלא בעיקר: מה הגבול ומי קובע אותו? בסופו של דבר, הדיון סביב בן גביר אינו רק על אדם כזה או אחר. הוא נוגע לשאלה רחבה הרבה יותר: מי שומר על שומרי הסף, וכיצד נשמר האיזון העדין שבין סמכות, אחריות ומשפט. יש לקוות כי במדינת ישראל, שאלה רחבה זו תקבל מענה רחב ומוסכם. הדבר הכרחי לפעולה תקינה של הרשויות, ולצמצום המחלוקות בעם. משרד עורכי דין, חכם – רביב , טבריה (בניין המילניום) 1 רח' אילת 04-6797759
משפט ופוליטיקה - עירוב מין בשאינו מינו
עו"ד תהל חכם מאת:
למעשה, נדמה שכולם מסכימים שאף גוף שלטוני אינו מוסמך לעשות הכל ללא גבולות
נניח שהרוב רוצה להעביר חוקים אשר פוגעים במיעוט בצורה מאוד קשה. במדינה דמוקרטית, מעשה שכזה עלול להיות אסור. המסמך שמגדיר מה מותר ומה אסור נקרא "חוקה". החוקה קובעת כי לשלטון אסור לעשות פעולות מסוימות; ואם הוא עושה אותן, בית המשפט רשאי להתערב בהן. אמנם, החוקה לא תמיד נותנת תשובה ברורה לכל סיטואציה. כך למשל במקרה שלנו – מה גבולות ההתערבות המותרת של בן גביר בעבודת המשטרה? האם הוא צריך לאשר כל מינוי של המפכ"ל, או שהוא יכול להתערב במינויים? ואם הוא יכול להתערב, האם הוא יכול להתערב במינויים בכל דרג, או רק בדרגים בכירים? ומאילו שיקולים? התשובה שאלות אלה היא מורכבת מאוד כשלעצמה. העניין הוא שבישראל, אין חוקה פורמלית. זאת אומרת, עוד לפני שמגיעים לשאלה אם פעולה מסוימת של השלטון היא מותרת או לא, יש מחלוקת אם לבג"צ מותר בכלל לשאול את השאלה הזו לכתחילה. הרי אם אין חוקה, מה בכלל מסמיך את
בשבועות האחרונים שוב מצא עצמו בית המשפט הגבוה לצדק בלב סערה ציבורית, זאת בעקבות עתירות שהוגשו נגד כהונתו של השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר. העתירות הוגשו נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו. העותרים טועים כי השר פעל בניגוד לגבולות סמכותו, התערב בעבודת המשטרה ופגע בעצמאותה המקצועית. לטענתם, מדובר בדפוס התנהלות שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות שלטון החוק והמנהג החוקתי בישראל. על כן, הם מבקשים מבג"צ להתערב ולדרוש מראש הממשלה להסביר מדוע שלא יפטר את השר. בג"צ הוציא צו הדורש מראש הממשלה לנמק מדוע לא ידיח את השר; ולאחר שתתקבל התשובה, 9 העתירה צפויה להיות מובאת בפני שופטים. עתירות מסוג זה מעוררות ביתר שאת את שאלת המתח בין המשפט לבין הפוליטיקה. מתח זה קיים תמיד. הרי מצד אחד, השלטון נבחר על-ידי הציבור. לכן, על פניו, מעשי השלטון משקפים את רצון (רוב) הציבור, ויש לאפשר זאת. מנגד, גם המיעוט זכאי להגנה.
בס"ד
אל תחכו שהמצב יחמיר ההלוואה "חונקת"? יש תיקי הוצאה לפועל? ? הוטל עיקול בנק/עיקול משכורת שקועים בחובות?
דרוש/ה מנהל/ת חשבונות! מסודר/ת, אחראי/ת ורוצה ללמוד ולהתפתח.
זה הזמן לעצור ולקבל ייצוג משפטי מעורכת הדין לירון לגזיאל
hr@elis.co.il או במייל: 054-2415162 לפרטים נוספים:
052-3783923
2709 | 13.02.26 | כו' שבט תשפ״ו | כוכב הצפון | 14
Made with FlippingBook - Share PDF online