כוכב הצפון מהדורה דיגיטלית 2706

חדשות הצפון

עוד חדשות עוד כתבות במהדורה הדיגיטלית

.92 בגיל 2026 בינואר 18 אליעזר "גייזי" צפריר, מבכירי קהילת המודיעין של ישראל, הלך לעולמו ב- הנה כתבה לזכרו המשלבת את פועלו הביטחוני הכביר יחד עם הנימה האישית והשורשים הטבריינים העמוקים שלו.

הפרידה מהטברייני ש"כיבה את האור" בטהרן: לזכרו של אליעזר "גייזי" צפריר

חיים חליוה מאת:

באהבה גדולה את האנשים האמיצים הללו, שדמו באופיים לאנשים שגדל ביניהם בטבריה – אנשי הרים קשוחים עם לב רחב. למרות התפקידים הרמים בקהיליית המודיעין וכיועץ ראש הממשלה לענייני ערבים, גייזי מעולם לא שכח מאיפה בא. הנימה האישית שלו, היכולת לדבר בגובה העיניים והחום האנושי שאפיין אותו, היו סוד קסמו. הוא היה איש סודם של ראשי ממשלות, אך תמיד נשאר הילד מרחוב הפלמ"ח. בלכתו, טבריה מאבדת את אחד מטובי בניה. איש שהגן על ביטחון ישראל בדרכים נסתרות, שכתב את ההיסטוריה המדממת והמרגשת של האזור הזה, ושסיפורו האישי הוא עדות חיה לכוחה של משפחה טבריינית שורשית לגדל ענקים. נוח על משכבך בשלום, גייזי. העיר טבריה, והמשפחות שהיוו את פסיפס חייך, מרכינות ראש ומצדיעות לך.

עמו את החיספוס הטברייני והחכמה המקומית לכל מקום אליו הגיע – והוא הגיע למקומות שרובנו רואים רק בסרטי ריגול. את דרכו הביטחונית החל בשב"כ ובצה"ל, אך שמו נקשר לנצח בפעילויותיו הנועזות ב"מוסד". אחת האנקדוטות המרתקות והפחות ידועות לקהל הרחב, אך כזו שגייזי נצר בליבו בגאווה גדולה, קשורה למבצע הבאת יהודי עיראק. עוד בטרם ,50 המבצעים הגדולים של שנות ה גייזי היה שותף למבצעים נועזים בהם הונחתו מטוסים עם עולים בלב עמק יזרעאל, במסלול נחיתה מאולתר ביבנאל. דמיינו את המחזה: לוחם צעיר מטבריה, שמכיר כל רגב אדמה באזור, מסייע להביא את אחיו מעיראק אל "מגרש המשחקים" של ילדותו. זה היה השילוב המושלם בין המודיעין המתוחכם לציונות הפשוטה והיוקדת. אך גייזי ייזכר בהיסטוריה בעיקר כאיש ש"כיבה את האור" בטהרן. , כשלהבות המהפכה 1979 בשנת האסלאמית של חומייני החלו לכלות את איראן, גייזי כיהן כראש שלוחת המוסד האחרון שם. הוא ניהל את פינוי הישראלים תחת אש ובמציאות של כאוס מוחלט. הוא סיפר לא פעם איך השמידו מסמכים סודיים עד הרגע האחרון, ואיך הצליח לחלץ את אנשיו רגע לפני שההמון הזועם פשט על הנציגות הישראלית. ספרו "שטן גדול, שטן קטן" הפך למסמך מרתק שמתאר את הרגעים ההם, בהם המזרח התיכון שינה את פניו ללא היכר. גם בכורדיסטן הטביע גייזי את חותמו. כראש משלחת המוסד שם, הוא יצר קשרים עמוקים עם המנהיגות הכורדית (ביניהם מוסטפא ברזאני), סייע להם במאבקם והיה כתובת חמה ליהודי האזור. בספרו "אנא כורדי", הוא תיאר

אליעזר (גייזי) צפריר ז"ל.

יש אנשים שסיפור חייהם הוא סיפורה של המדינה, אך עבורנו, בני טבריה, גייזי צפריר היה קודם כל "אחד משלנו". השבוע, כשהגיעה הבשורה , לא יכולתי שלא 92 על פטירתו בגיל לחזור אחורה בזמן, אל רחוב הפלמ"ח בטבריה, אל הבית השוקק של משפחת צפריר. ככתב, אני אמור לשמור על אובייקטיביות, אבל איך אפשר כשמדובר במשפחה שהייתה חלק מנוף ילדותי? אחותו של גייזי הייתה חברתה הקרובה ביותר של אחותי, והמשפחות שלנו חיו זו לצד זו, דלת לצד דלת. אני זוכר היטב את אמו, אישה מיוחדת במינה, דמות מופת שגידלה דור של ילדים "משכמם ומעלה". בבית האבן ההוא עם המרפסות שנוגעות בכנרת, בין סמטאות העיר ונוף הכנרת, צמח דור של אנשים שחדורת השליחות והמצוינות הייתה טבועה בהם מלידה. רובם הגיעו להישגים מרשימים בשירות הציבורי ובביטחון, אך גייזי היה, במובנים רבים, חוד החנית. , נשא 1934- גייזי, שנולד בטבריה ב

כריכת ספרו של אליעזר (גייזי) צפריר ז"ל.

2706 | 23.1.2026 | ה׳ בשבט תשפ״ו | כוכב הצפון | 6