כוכב הצפון גיליון דיגיטלי 2702

חוק ומשפט

עוד חדשות עוד כתבות במהדורה הדיגיטלית

חשוב, המשקף הבנה שהשירות הצבאי עלול להיות הטריגר גם אם הנפש נשאה עמה מטען קודם. במציאות הזו, לתיעוד יש משקל מכריע. חוות דעת פסיכיאטריות, מסמכים רפואיים, עדויות מפקדים וחברים לנשק, ולעיתים גם פרטים אישיים שנשמרו בידי החייל עצמו הופכים לראיות משפטיות של ממש. השפה המשפטית מבקשת סדר, הוכחות וקשר סיבתי, בעוד שהנפש פועלת בעולם אחר לגמרי. מעבר לעצם ההכרה, מתנהל מאבק נוסף סביב אחוזי הנכות. אלו אינם מספרים בלבד, אלא קובעים את היקף התגמולים, את הזכאות לשיקום ואת היכולת לפתוח דף חדש. כאן מתחדד המתח בין אחריות המדינה כלפי מי שנשלחו להגן עליה, לבין הצורך לקבוע גבולות וקריטריונים. הדיון בפוסט טראומה אינו רק רפואי או משפטי – הוא מוסרי וחברתי. האתגר של מערכת המשפט הוא לאזן בין הדין הכתוב לבין המציאות האנושית, ולהבין שלפעמים הפצע העמוק ביותר הוא זה שאינו נראה לעין. משרד עורכי דין, חכם – רביב , טבריה )בניין המילניום( 1 רח' אילת 04-6797759 אהבה, ודבקות בבורא עולם. זוהי התבונה האמיתית, וזוהי הממלכה שבה האדם תמיד יישאר המלך. באופן אישי, כל תחום הבינה המלאכותית מאוד מסקרן אותי, ואף סייע לי ליצור תכנים שהביאו אותי עד לכנסת ישראל ולעיסוק בתחומים חברתיים חשובים. הבינה המלאכותית מאפשרת לי לעבד את הרעיונות שלי ולהוציא אותם לפועל, ועל הדרך להיות התסריטאי, המפיק, העורך והבמאי של יצירותיי. יש סכנות ואיומים בכלי הזה, כמו בכל כלי אחר בעולם, אך התבונה היא להוציא את הטוב מהבינה ולהפוך אותנו לטובים יותר. אני ממליץ לכל מי שטרם נחשף למהפכה הזאת, לצאת משאלות כלליות, להיכנס לצ'אט ג'יפיטי ולנסות לחקור וללמוד את העולם הזה. העולם הזה כאן, והוא יישאר וישתכלל עוד שורה תחתונה: כן, תנסו את זה בבית, יותר. לצורך לימודי או תעסוקתי.

המלחמה שאחרי המלחמה: המבחן המשפטי של הפוסט טראומה

עו"ד תהל חכם מאת:

הדין הישראלי מכיר בפוסט טראומה כנכות אפשרית לפי חוק הנכים, אך הדרך להכרה רחוקה מלהיות אוטומטית

חיילים רבים המשיכו לתפקד לאחר שחזרו מהקרב: לעבוד, ללמוד, לגדל משפחה. רק בשלב מאוחר יותר החלו להופיע התקפי חרדה, סיוטים, הימנעות וקריסה תפקודית. דווקא הפער הזה מעורר לא פעם קושי משפטי. משרד הביטחון בוחן האם ניתן לקשור את המצב הנפשי לאירועי השירות הצבאי, ולעיתים מעלה טענות של שיהוי או חוסר רצף טיפולי. כאן נדרש הדין להתמודד עם מציאות אנושית מורכבת, שאינה מתיישבת תמיד עם לוחות זמנים משפטיים. למורכבות זו מצטרפת שאלת הרקע האישי. לא אחת נטען כי לחייל היו קשיים נפשיים עוד קודם לגיוס או לאירועי הלחימה. אולם הפסיקה קבעה כי קיומו של מצב קודם אינו שולל הכרה, כל עוד ניתן להראות שהשירות הצבאי היה הגורם המרכזי להתפרצות הפוסט טראומה או להחמרתה. זהו עיקרון משפטי

באוקטובר, הפוסט טראומה 7 מאז אירועי חדלה להיות מושג מקצועי השמור לחדרי טיפול והפכה לנוכחת כמעט בכל בית. סיפורים של חיילים שחזרו מהלחימה כשהגוף שלם אך הנפש סדוקה מציפים את השיח הציבורי, והמדינה באמצעות משרד הביטחון, מוצאת את עצמה מול אחריות כבדה: להכיר בפגיעות, לטפל בהן, וגם להכריע בהן משפטית. הדין הישראלי מכיר בפוסט טראומה כנכות אפשרית לפי חוק הנכים, אך הדרך להכרה רחוקה מלהיות אוטומטית. בניגוד לפציעה פיזית שניתן להצביע על מועד התרחשותה, טראומה נפשית מתנהגת אחרת. לעיתים היא מתפרצת מיד, ולעיתים היא מתגנבת לאט, חודשים ואף שנים לאחר סיום הלחימה. מבחינה משפטית, השאלה מתי הופיעו התסמינים אינה שאלה תיאורטית – היא עשויה להכריע גורלות.

דעה

עוד חדשות עוד כתבות במהדורה הדיגיטלית

בין בינה לתבונה מאיר אוחנה מאת:

לכאורה, המילה "בינה" משותפת לשני הצדדים, אך התהום ביניהן עמוקה. הבינה המלאכותית היא שיא השכלול של ה"יש מיש"

את הזולת, לא רק "להבין" שהוא סובל אלא לכאוב איתו. היא היכולת לשאת תפילה שבוקעת מעומק הנשמה ולא מתוך אלגוריתם מתוכנת. התבונה היא הניצוץ האלוקי המאפשר לאדם לבחור בטוב כנגד כל הסיכויים הלוגיים, ולמצוא משמעות רוחנית בתוך המציאות החומרית. הבינה המלאכותית היא כלי קיבול אדיר, גולם משוכלל, אך הוא נותר כלי ללא אור. הוא יכול לכתוב שיר על אמונה, אך הוא לעולם לא יחווה את רעד הלב של המאמין. המהפכה הטכנולוגית הזו לא באה לייתר את האדם, אלא להפך - היא באה להציב בפנינו מראה ולהזכיר לנו את יתרוננו האמיתי. ככל שהמכונות נעשות חכמות יותר בפעולות הטכניות, כך מתחדד הצורך באנושיות שלנו, באותה תבונה שמחברת שמיים וארץ. בסופו של יום, "זה לעומת זה" מלמד אותנו שבעולם שבו הכל הופך למלאכותי, התפקיד שלנו הוא להיות הדבר האמיתי. להביא לעולם את מה שהמחשב לא יכול לייצר: חמלה, מוסר,

בספר קהלת טבע החכם באדם את משפט המפתח להבנת האיזון ביקום: "גם את זה לעומת זה עשה האלוקים". לאורך הדורות פורש הפסוק כאיזון בין קדושה לטומאה או בין טוב לרע, אך בדורנו אנו זוכים לראות רובד נוסף ועמוק של המשוואה הזו: ההתמודדות שבין הבינה המלאכותית לבין התבונה האלוקית שנטע הבורא באדם. לכאורה, המילה "בינה" משותפת לשני הצדדים, אך התהום ביניהן עמוקה. הבינה המלאכותית היא שיא השכלול של ה"יש מיש"; היא מעבדת נתונים קיימים, מזהה תבניות ומייצרת תוצרים במהירות ששום בן אנוש לא יכול לה. היא יודעת לחשב, לנתח ולחקות. אולם כאן בדיוק נכנסת ההבחנה הדקה שעלינו לחדד: המחשב מחזיק בידע, אך הוא חסר תבונה. מהי אותה תבונה? תבונה איננה רק אינטליגנציה גבוהה או מאגר זיכרון עצום. התבונה היא היכולת להביט אל מעבר למספרים ולמילים היבשות. היא "בינת הלב". היא היכולת להרגיש

תמונה שהוכנה בבינה מלאכותית. קרדיט מאיר אוחנה