2695 כוכב הצפון גיליון
נטורופתיה
עוד חדשות עוד כתבות במהדורה הדיגיטלית
מפענחים את השפה הסודית של הגוף
שירה אטיאס מאת:
יגאל שריג חורז חרוזים
שירה אטיאס, נטורופתית מוסמכת, בוגרת מכללת "רידמן" לרפואה אלטרנטיבית, מטפלת ברפואה טבעית. 054-6622597 מי שמסכים להקשיב מגלה שהריפוי כבר מחכה בפנים. התפקיד שלי הוא לעזור לך לשמוע את הלחישות האלה לפני שהן הופכות לצעקה. אני שירה ויש לי יכולת לראות את מה שהגוף מבקש לפני שהוא מוותר, לזהות את השורש האמיתי, לא את הסימפטום. לגעת בדיוק במקום שבו הפיזי והרגשי נפגשים ולפתוח שם דלת לריפוי. נשיאה של אחרים, עומס רגשי. בגב התחתון: פחדים של יציבות: כסף, ביטחון, קרקע פנימית. כשהגב כואב, לפעמים זה פשוט הגוף שאומר "את/ה לא חייב/ת לבד." תמיכה מצמח: לבנדר. לא חייב/ת לבד." תמיכה מצמח מרפה שריר ונפש. מזכיר שהעולם לא נופל אם את נחה רגע. לב. מקום של פתיחה וצלקות - הלב עדין וחזק בו זמנית. הוא זוכר אהבות, החמצות, געגוע, פגיעות שלא קיבלו מקום. לחץ בחזה, דופק מהיר, נשימה קצרה הגוף לוחש: "תרפי, תני מקום לאהבה גם לעצמך". תמיכה מצמח: מליסה (לימונית). רכה ומכילה, כמו חיבוק. מחזירה נשימה למי שהלב שלה עייף. בסוף, ריפוי לא מתחיל בכמוסה ולא מסתיים בדיאטה. הוא מתחיל רגע לפני, כשאנחנו עוצרים, נושמים, ומסכימים להקשיב. הגוף לא מנסה להקשות עלינו, הוא מנסה להציל אותנו. כל כאב הוא דפיקה עדינה בדלת הפנימית, כל כיווץ הוא בקשה לאור, כל עייפות היא הזמנה לחזור לעצמנו. וכמו שהרגשות שלנו לא חיים לבד כך גם הצמחים. הם עובדים יחד, בדיוק כמו שאנחנו אמורים לעבוד עם עצמנו: קצת ניקוי, קצת רגיעה, קצת חיזוק, קצת חיבוק פנימי.
לפעמים הגוף שלנו יודע לפני שאנחנו יודעים. הוא לא מתבלבל, לא משקר, לא מסתיר. הוא פשוט שולח סימן. כאב, כיווץ, עייפות, לחץ קל בנשימה ופשוט ומחכה שנקשיב. לא כל כאב הוא פיזי נטו. לפעמים הוא זיכרון, רגש שלא עיבדנו, מחשבה שחוזרת כמו תקליט תקוע. כל איבר נושא סיפור, אופי, ומסר. הכבד, המקום שבו אש מצטברת. כשמשהו בפנים בוער ואת שותקת, הגוף מרגיש. הכבד הוא השוער של שחרור: רעלים, רגשות, עומסים. אצלו מתמקמים כעסים שבלענו, תסכול, תחושת "מספיק כבר", ולא פעם גם צורך בשליטה. כשהכבד עמוס רגשית הוא מתעייף מהר, מערכת העיכול נהיית כבדה יותר, ויש דחף לאכול כדי “לכבות” משהו בפנים. תמיכה מצמח: - גדילן מצוי עדין אך עוצמתי. הוא כמו מפנה רגשי שעוזר לנקות בלי להילחם בעצמך. קיבה ומעי, קושי בעיכול הבטן היא לא רק עיכול פיזי היא עיכול של החיים. דאגה, אשמה, חשיבה יתרה, ביקורת עצמית, כולם מתיישבים שם בשקט. לפעמים יש גזים או נפיחות, לפעמים בחילה, לפעמים רק כבדות פנימית שלא ברור מאיפה באה. הקיבה מבקשת שקט. נשימה. חמלה. לא לקרוע את עצמך מבפנים כדי להיות “בסדר”. תמיכה מצמח: קמומיל, הוא צמח המרגיע את הבטן וגם את הנשמה. גרון, המילים שלא דיברנו: - כמה פעמים רצית להגיד משהו ושתקת? כמה פעמים אמרת "אני בסדר" כשהיית/ה שבור/ה? הגרון מגיב לאמת שלא יוצאת. לפעמים זה צרידות, לפעמים דלקות חוזרות, לפעמים תחושה שיש “גוש” שם. הגוף מבקש צליל. בקשה. גבול. אמת רכה. תמיכה מצמח: - מרווה. טהורה, מחטאת, מחזירה קול ברור. כמו לומר: "מותר לי להשמיע את עצמי". גב וכתפיים, משקל של חיים: - הגב נושא את מה שהלב והמחשבה לא מצליחים לשחרר. בגב העליון: אחריות,
הפצרי"ת! מעצרה ההוארך עד לברור בעיני זה לא כזה פלא כי על המעשה שלה הארור הורדת דרגה וישיבה בכלא לדעתי בקרוב יהיה מהפך וכולנו בפרשיות חדשות נתכבד אחד את השני יפילו לפח למרות שהפלא שלה התאבד! שמח שהיא נותרה בחיים ! עינב צאנגאוקר תואר כבוד? על זה שידעה את מי לקלל את הזרם הנכון להלל בממשלה לא הפסיקה לזלזל ואת כבוד נתניהו לחלל נתנה לקפלניסטים השראה שידעו בתמורה אותה לפנק הביאו לרמת חייה המראה ורייטינג שלא פסק לזנק! נ.ב אוניברסיטת ת"א נותנת לעינב תואר ד"ר לכבוד בזמן שמסרבת לתת לצביקה מור אביו של שורד השבי איתן מור לשאת דברים בפאנלים במוסד! תתביישו!
2695 | 07.11.25 | טז׳ בחשוון תשפ״ו | כוכב הצפון | 6
Made with FlippingBook - professional solution for displaying marketing and sales documents online