2685 כוכב הצפון גיליון

דעה

עוד חדשות עוד כתבות במהדורה הדיגיטלית

של 'טוב לב' ורחמים על אויב אכזר. טעויות אלו כוללות את: ,) 2005 ההתנתקות מרצועת עזה ( שהוצגה כמחווה של שלום אך בפועל הותירה את עזה בידי הטרור, ואפשרה לחמאס להשתלט על הרצועה ולהפוך אותה לבסיס ממנו יצאו עשרות אלפי טילים. ), שבמסגרתה 2011 עסקת שליט ( מחבלים, ביניהם 1,027 שוחררו יחיא סינוואר, שהפך לאדריכל באוקטובר, והוכיחה 7- הטבח ב שוב את המחיר העצום של ויתורים לאויב. כמובן, הסכמי ), שהעניקו 90 אוסלו (שנות ה נשק לרשות הפלסטינית מתוך תקווה לשלום, אך בפועל נשק זה כוון במהרה נגדנו.

היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו? מאיר אוחנה. מאת:

ההיסטוריה שלנו, למרבה הצער, מלאה בטעויות אסטרטגיות שנבעו מאותה אשליה מסוכנת של 'טוב לב' ורחמים על אויב אכזר. טעויות אלו )2005 כוללות את: ההתנתקות מרצועת עזה (

הומניטרי, לדבר על הפסקות אש ולפתוח מעברים. ההלכה היהודית אינה ממתינה לתוצאה ההרסנית. די בכוונה כדי לפעול. עצם הרצון לפגוע, כבר הופך צד שני לאויב שצריך לקום להורגו,

הטרגדיה המזעזעת בגן החיות התנ"כי בירושלים, בה נטרף אוריאל נורי ז"ל על ידי הנמר הפרסי "אלאדין", היא יותר מאסון מקומי. היא משמשת כמראה כואבת המשקפת יחס שגוי, מסוכן

וקטלני לאיומים. ההחלטה להותיר את הנמר הטורף בכלוב, לאחר שהוכיח את יכולתו לפגוע בנפש, מתעלמת מ ה ה ל כ ה היהודית הפשוטה והברורה, המנחה כיצד אותנו לפעול מול סכנה. "וכי יגח שור את איש או את אשה ומת, סקול יסקל השור". אין מקום לספק או רחמים

המכנה המשותף לכל אותן החלטות רחמים הוא על אכזרים, שהתוצאה הייתה זהה: תמיד האכזרים שבו ורצחו בנו. כל טעות של "הכלה" "מחווה או הומניטרית" כלפי רוצחים מסתיימת בעוד טבח, עוד קבר פתוח ועוד דם של חיילים.

הגיע הזמן להבין שעם אויב לא עושים שלום. עושים לו סוף. את הנמר לא מחזירים לכלוב ולא מאכילים אותו, אלא מחסלים אותו. שורה תחתונה: נחזור לפסוק מירמיה הנביא בכותרת: "היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו?" התשובה היא לא. החמאס והנמר לא ישנו את טבעם ועל כן עלינו להפסיק להאכיל ולהכיל אותם.

על גורם המסכן חיים, שכן ברגע שהוכיח את פוטנציאל ההרס שלו, גורלו נחרץ. אך האיום אינו מסתיים בגן החיות. אותה גישה של הכלה והימנעות מחיסול מוחלט נראית גם בהתנהלות מול חמאס בעזה. במקום לפעול לפי הכלל המנחה "הבא להורגך השכם להורגו", אנו ממשיכים להכיל, לשלוח סיוע

עוד בטרם מממש את כוונתו. חמאס הוא אותו נמר טורף וכוונתו להשמידנו אינה מוטלת בספק. הוא רק ממתין להזדמנות הבאה, בעוד אנו מאפשרים לו להשתקם, להתעצם ולתכנן את המתקפה הבאה. ההיסטוריה שלנו, למרבה הצער, מלאה בטעויות אסטרטגיות שנבעו מאותה אשליה מסוכנת