2685 כוכב הצפון גיליון

חוק ומשפט

עוד חדשות עוד כתבות במהדורה הדיגיטלית

משרד עורכי דין, חכם – רביב , טבריה (בניין המילניום) 1 רח' אילת 04-6797759 סנגור טוב צריך להבין שלמרות שעל פניו, בקשת מעצר אינה העיקר – היא זו שלפעמים מכריעה את גורלו של הנאשם. המאבק האמיתי מתחיל דווקא שם, במלחמה על זכות האדם להישפט כשהוא חופשי, ולא מאחורי סורג ובריח. זה לא מאבק למען עבריינים, אלא למען עקרון הצדק הבסיסי ביותר: שאדם הוא חף מפשע עד שהוכח אחרת. לבצע עבירות. אך מה לגבי אותם אנשים שידם אינה משגת, או שאין להם קרובי משפחה המוכנים להשגיח עליהם? במקרים רבים, הם נותרים במעצר. בזמן הזה הם מנותקים מהמשפחה, מאבדים את מקום העבודה, ולעיתים גם את האמון בעצמם. מצב דברים זה גם עלול לגרום לכך שנאשמים יודו בביצוע עבירה, רק כדי לסיים את ההליך. לעתים, עמידתו של נאשם על חפותו והתעקשותו להוכיח זאת בבית המשפט, משמעה היותו במעצר במשך זמן רב יותר מעונש המאסר שהיה מקבל אילו היה מורשע. סביר להניח כי יש נאשמים שאינם מוכנים לשלם את המחיר הזה. כחברה, עלינו לזכור כי חזקת החפות אינה סיסמה ריקה – היא עקרון יסוד של שלטון החוק. ואם יש מקום שבו ראוי להקפיד על חזקה זו ביתר שאת, זהו בכל הנוגע למעצרים. בתחום זה, משלמים נאשמים מחירים כבדים אף לפני שהורשעו, ויש גם סכנה שהדבר יגביר את הסיכוי להודאת שווא. מסיבה זו, לעתים, החלטה על מעצר של נאשם עד לתום ההליכים תכריע את גורל התיק, והיא שתקבע אם הנאשם יילחם על חפותו אם לאו.

חזקת החפות: יש באמת כזה דבר?

עו"ד תהל חכם מאת:

אחד הרעיונות הידועים ביותר במשפט הפלילי הוא "חזקת החפות". לפיו, כל עוד אדם לא נמצא אשם בבית המשפט, יש להניח כי הוא חף מפשע.

שהוא מורשע בבית המשפט, להגשת כתב אישום לא אמורות להיות השלכות משמעותיות. ואם יש מקום שבו מיטשטשת ההבחנה הזו בין מי שרק נאשם לבין מי שכבר הורשע – זהו כאשר מבקשים לעצור אדם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. מעצר עד תום ההליכים נועד, לפחות על הנייר, להבטיח את קיומו התקין של ההליך המשפטי: למנוע הימלטות מהדין, להגן על הציבור או למנוע שיבוש ראיות. אבל בפועל, מה שהיה אמור להיות חריג הופך לא אחת לברירת מחדל. המערכת נוטה להחזיק נאשמים במעצר חודשים, עוד לפני שהחל שלב ההוכחות, בטענה שמדובר בעבירות מסוכנות. אמנם, בתי המשפט נוהגים להדגיש כי המעצר אינו עונש אלא רק כלי שנועד להגן על הציבור. אולם, לא משנה באיזה שם נקרא לזה וכיצד נתאר את זה, הנאשם יושב מאחורי סורג. למעשה, תנאי המעצר הם גרועים אפילו יותר מתנאי המאסר עצמו, כך שלא רק שהנאשם נמצא כלוא, הוא אף נמצא בתנאים קשים יותר משבהם היה נמצא אילו היה מורשע. למשוואה זו נוסיף כמובן את חוסר השוויון בין נאשמים. יש למשל נאשמים, אשר מצליחים לגייס סכום כסף מסוים להפקיד בבית המשפט, ובית המשפט משחרר אותם מתוך הנחה שהסכום שהופקד יבטיח שזה לא ימשיכו

הנאשם עמד שם באולם, אזוק, עייף, ומפוחד. כתב האישום רק הוגש, אפילו מילה אחת עוד לא נאמרה לגופו של עניין. אבל הוא כבר עבר לילות בתא בודד, חיפושים משפילים, שעות ארוכות של רעש בלתי פוסק. וכל ההסברים שלו לחוקרים על כך שהוא חף מפשע, כאילו לא היו. הוא רוצה רק דבר אחד: לחזור הביתה. הבעיה היא שיחד עם כתב האישום, הגישו רשויות התביעה גם בקשה לעצור אותו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. אחד הרעיונות הידועים ביותר במשפט הפלילי הוא "חזקת החפות". לפיו, כל עוד אדם לא נמצא אשם בבית המשפט, יש להניח כי הוא חף מפשע. כולנו מכירים את זה מהעיתונות, בעיקר כאשר מוגשים כתבי אישום נגד פוליטיקאים בכירים – המפורסם שבהם כמובן הוא ראש הממשלה. במקרים אלה עולה השאלה האם בשל הגשת כתב האישום, צריך אותו פוליטיקאי לפרוש מכיסאו. הרי מצד אחד, המשטרה חקרה ואספה ראיות רבות שאותן העבירה לרשויות התביעה. רשויות התביעה עברו גם הן על החומר, התרשמו שיש סיכוי סביר להרשעת הנאשם, והחליטו להגיש כתב אישום. אלה אינם דברים של מה בכך. מן הצד השני, ישנה את חזקת החפות שאותה הזכרנו. הרי אם לוקחים ברצינות את ההנחה שאדם הוא חף מפשע עד לרגע