2673 כוכב הצפון גיליון

חינוך

עוד חדשות עוד כתבות במהדורה הדיגיטלית

בתינוק יחיד או תאומים. הטיפול בפגים התנהל בהתאם לשבוע הלידה המוקדם שלהם ואנחנו שמחים לשחרר אותם כעת בריאים ובשלים מספיק לחיים." האב מוחמד מוסיף בהתרגשות: "אנחנו מודים מקרב לב לצוות הרפואי המסור והמקצועי בפוריה על הטיפול המדהים שקיבלו הבנים שלנו, ולמשפחה שלנו על התמיכה הבלתי פוסקת לאורך כל הדרך." ד"ר נועם יהודאי, מנהל מרכז רפואי צפון: "פגיית מרכז רפואי צפון זכתה במקום הראשון כפגייה מצטיינת. כל הכבוד לצוות שלנו על הטיפול במקרים מורכבים כמו השלישיה ועל שיתוף הפעולה הבין מחלקתי שמאפשר לנו לתת את השירות הטוב ביותר גם ליולדות וגם לילודים." תפקידו הוא לא לרצות את ילד, אלא לגדל אותו. זה כולל אהבה, חום והקשבה, אבל גם עמידה איתנה, חינוך וגבולות. זה קשה - אבל זה מה שילדים באמת צריכים. אז מה כן? אפשר וצריך לטפח מערכת יחסים קרובה, חמה ופתוחה. אפשר להיות הורה מקשיב, נעים, רגיש ואמפתי – בלי לוותר על הסמכות. הורות טובה לא צריכה להיות נוקשה או מרוחקת, אלא כזו שמצליחה לאזן בין אהבה ברורה לבין הצבת גבולות עקבית. המודל הקוגניטיבי עומד על ההשערה כי רגשותיהם, התנהגויותיהם ותגובותיהם הפיזיולוגיות של בני אדם מושפעים מהאופן בו הם תופסים אירועים שהם חווים. לא האירוע עצמו קובע מה האדם ירגיש, אלא האופן בו אותו אדם Beck , 1964; Ellis מפרש את הסיטואציה (, ). ילד חייב לחוות הורות בעלת סמכות 1962 בכדי להכיר בהבדלים שבין הורה לחבר. היו הורים של הילדים שלכם ולא חברים שלהם, למענם. מנתחת ph . d דר' רבקה מרום התנהגות, יועצת חינוכית ומאמנת אישית למען הסר ספק, דר' מרום אינה עוסקת ברפואה

ph.d דר' רבקה מרום הורה הוא לא חבר

אז מה כן? אפשר וצריך לטפח מערכת יחסים קרובה, חמה ופתוחה. אפשר להיות הורה מקשיב, נעים, רגיש ואמפתי – בלי לוותר על הסמכות.

שמישהו מוביל, מחזיק את הסיטואציה. הורה שמוותר על סמכותו כדי "לא להרגיז" או "לשמור על הקשר", עלול ליצור בלבול – מי אחראי כאן? מי מקבל את ההחלטות? הגבול הברור בין הורה לילד הוא לא מכשול, הוא עוגן. חברות יכולה לבוא על חשבון ההורות. כשמנסים להיות חבר לילד, קל מאוד להימנע מהצבת גבולות מתוך חשש שהקשר ייפגע. אבל דווקא הגבולות והעמידה בהם בונים אמון. ילד שמרגיש שיש לו הורה עקבי, שמחזיק את הגבול גם כשזה לא נעים, מרגיש מוגן. אם כל דבר פתוח למשא ומתן – הילד ירגיש לבד בהתמודדות. לילדים יש חברים – הם צריכים הורים. חברים אפשר למצוא בבית הספר, בשכונה או בחוג. הורה הוא דמות חד – פעמית וקריטית. אין לו תחליף.

בעולם בו הגבול בין מבוגרים לילדים מטושטשים, יותר הורים מבקשים "להיות חברים לילד שלהם". הם רוצים שהילד ירגיש בנוח לשתף, לסמוך, להתקרב. הכוונה, טובה אבל הרעיון עלול לפגוע בהתפתחות הבריאה של הילד. למה הורה לא יכול ולא צריך להיות חבר? יחסי כוחות שונים לגמרי. חברות שוויונית מבוססת על הדדיות שני הצדדים נמצאים במעמד זהה. לעומת זאת, הורות היא מערכת יחסים היררכית. הורה אחראי על הילד, עליו להציב גבולות, לקבל החלטות שאינן נעימות, להכווין ולשמור. חבר לא דורש לכבות את המסך בשמונה, לשים חגורה או לגשת למבחן, הורה – כן. הצורך של הילד ביד מכוונת. ילדים זקוקים לביטחון. הביטחון מגיע מהתחושה

שמחה משולשת

ההיריון מרובה העוברים, שהושג לאחר ארבע שנים של ציפייה וטיפולים, התגלה כשלישייה בשלב מוקדם.

נולדו בחודש מרץ האחרון במשקל ק"ג, 2.000- ק"ג ו 1.750 , ק"ג 1.400 של וטופלו על ידי צוות הפגייה של המרכז הרפואי. לאחר כחודש אשפוז והשגחה בפגייה, שוחררו שלושת הבנים 2.690 לביתם במשקלים מרשימים של ק"ג. ההורים 2.860- ק"ג ו 2.140 , ק"ג הנרגשים ליוו אותם לאורך כל התקופה בפגייה, מלאי תקווה ואמונה. ד"ר טטיאנה סמולקין, מנהלת מחלקת פגים וילודים: "לידת שלישייה בימינו היא אירוע יחסית נדיר ומאתגר יותר מטיפול

ארבע שנות ציפייה הסתיימו בשלישיית בנים במרכז הרפואי צפון. לאחר כחודש של אשפוז וטיפול מסור, שלושת הבנים שוחררו בריאים לביתם מפגיית המרכז הרפואי. האירוע המרגש קרה למשפחת דאחלה מטורעאן! בני הזוג, מוחמד ופאטמה, חובקים בשמחה שלישיית בנים ששוחררה לאחרונה ממרכז רפואי צפון (פוריה). השלישייה, שנולדה , זכתה 31+5 בניתוח קיסרי בשבוע לטיפול מסור בפגייה של מרכז רפואי צפון, שדורגה לאחרונה במקום הראשון מבין הפגיות בבתי החולים הקטנים בישראל על פי מדדי משרד הבריאות. ההיריון מרובה העוברים, שהושג לאחר ארבע שנים של ציפייה וטיפולים, התגלה כשלישייה בשלב מוקדם. למרות המלצת הרופאים לשקול דילול עוברים, בני הזוג בחרו להמשיך את ההיריון במלואו מסיבות דתיות. הבנים

שלישיית דאחלה - קרדיט מרכז רפואי צפון