כוכב הצפון גיליון 2672

דעה

עוד חדשות עוד כתבות במהדורה הדיגיטלית

אמא: כן אני זוכרת, איך שמוחמד הקטן עלה על הבמה ובכה על אביו השהיד, בדיוק היית צריך לשירותים ולא הקשבת לנאום המרגש שלו. דור: מה לעשות אמא? זה נראה לי הזוי ללכת לטקס זיכרון שמזדהה עם אויבים. אמא: אויבים? אני לא מאמינה, מה גידלתי בבית? זה בטח הגנים של אבא שלך המזרחיים. אני בשוק ממך דור, איזה דור פתאום צומח פה. דור: אז אני זז אמא, מחכים לי. אמא: לא, אני ואתה נשארים בבית, אף אחד לא יוצא לאף טקס. אני צריכה שיגידו לי בשכונה שהבן שלי הולך לטקס בלי לזכור פלסטינים? פשוט בושה. בינתיים, במדינת ישראל אנחנו חיים מידי יום על ניסים של ממש. קחו למשל את המכתש שנפער באדמה בסמוך לנתב"ג, כתוצאה מהטיל מתימן ששוגר ביום א האחרון. עוד כמה עשרות מטרים אם הטיל נוחת על אזור ההמראות והנחיתות בנתב"ג, היינו נמצאים באירוע אחר לגמרי. שורה תחתונה: הקיום שלנו כאן במדינה, הוא ניסי כל יום ויום. זה אומר שיש פה השגחה עליונה עלינו ובמקום להעריך זאת, יש מיעוט במדינה שנראה שרצונו רק להרוס מה שנבנה כאן. להם אני אומר, אם כ"כ לא טוב לכם כאן, אז מוזמנים להגר לברלין או לרומא. כאן במדינה שלנו אנחנו שנות 77 עדיין בונים מדינה, גם אחרי עצמאות. מדינה שהיא נס אחד גדול!

מדינה ניסית מאיר אוחנה. מאת:

אנשים כמו ערד ניר ושאר חבריו לערוץ, מתווכים לצופים את המציאות, דרך העיניים והנרטיב ההזוי שלהם.

הזו". אנשים כמו ערד ניר ושאר חבריו לערוץ, מתווכים לצופים את המציאות, דרך העיניים והנרטיב ההזוי שלהם. אם הטקסים האלה ההזויים ימשיכו תוך כדי נירמולם בתקשורת הישראלית, המצב בעתיד רק יחמיר ויהיה הזוי עוד יותר. הכנתי מיני תסריט עתידני באותו הקשר. שנות 97 והמדינה חוגגת 2045 השנה היא עצמאות. בבית משפחת ישראלי, מתקיים . 15 הדיון הבא בין אמא לבנה בן ה אמא: דור, אני הולכת לטקס הזיכרון אתה בא איתי? דור: לא, אמא אני הולך עם חברים לטקס הקטן. אמא: מה? אתה לא מגיע איתי לטקס האלטרנטיבי לזיכרון של הפלסטינים? אני בשוק ממך. דור: די נו אמא, זה לא נעים לי. שנה שעברה הייתי איתך ולא הרגשתי בנוח.

הימים הלאומיים כבר מאחורינו וגם השנה היו מאוד מורכבים ומפתיעים. בעיצומו של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, המדינה עברה לדום ולא רק מהצפירה. שרפות ענק נגרמו במספר מוקדים בארץ והרוחות החזקות רק הגבירו את האש והסכנות. כתוצאה מכך בוטלו בערים רבות בארץ, אירועי יום עצמאות. בנס לא היו נפגעים בגוף. האבסורד היה שבתקשורת הישראלית מנסים להפיל את האשמה על "משבר האקלים" ולא "חלילה" שזה טרור ערבי של הצתות. אפילו נשיא המדינה, יצחק הרצוג באחד מנאומיו האשים את אותו "משבר אקלים". האבסורד הגדול יותר, היה בערב יום הזיכרון עצמו שבו במספר מוקדים בארץ ערכו טקס זיכרון אלטרנטיבי גם לפלסטינים. במוקד המרכזי שהיה בבית כנסת רפורמי ברעננה, הגיעו פעילים למחות כנגד הטקס ההזוי הזה. אבל שימו לב מבית ynet מה הייתה הכותרת באתר "ידיעות אחרונות", שהם "האתר של המדינה" לטענתם. "פעילים קיצוניים תקפו ברעננה צופים בטקס הישראלי- פלסטיני". אם כבר הכותרת הנכונה הייתה צריכה להיות: "פעילים מחו ובצדק ברעננה כנגד טקס אלטרנטיבי הזוי לזיכרון של פלסטינים". אגב, מי שנהנה לראות את הטקס האלטרנטיבי הזה ששודר בעשרות מקומות בחו"ל באינטרנט ( כדי לספק עוד חומר הסתה בינלאומי נגד המדינה כמובן), היה הכתב , ערד ניר וככה 12 הבכיר של תבהלה : "טקס מעורר השראה X כתב ברשת ה שקיימו הערב... הפיח תקווה! קידש חיים על פני מעגל אין סופי של אלימות ושכול. יהודים וערבים, פלסטינים וישראלים הביעו אמונה ושאיפה לחיות יחד בארץ

צילום: אריק דיין כבאות ירושלים