כוכב הצפון גליון דיגיטאלי 2671

חינוך

עוד חדשות עוד כתבות במהדורה הדיגיטלית

ph.d דר' רבקה מרום עצמאי בשטח לא צריך טובות

לבחור – מה ללבוש, מה להכין לארוחת עשר, מתי לעשות שיעורים )בגבולות הגיוניים( בחירה מעודדת אחריות על ההחלטות. עם זאת, להציב גבולות ברורים עם הרבה אהבה. גבולות נותנים ביטחון. כשהם מוגדרים בצורה רגועה, בלי צעקות או השפלות, הילד לומד שיש חוקים ושהתנהגות מכבדת היא לא רק אופציה – היא ציפייה. כשילד מגלה עצמאות או מתנהג בכבוד – לשים לב, לשבח, לומר "שמתי לב שבחרת יפה", "התמודדת לבד – כל הכבוד". חוסן נפשי של ילד, אותו חוסן שמאפשר לילד להיות עצמאי, מותנה בעולם הרוחני של הילד, כמו בסיפור החלוצים. אותו עולם רוחני שהוא עולם המשמעות. חשוב לטפח ול"תדלק" את העולם הרוחני, שעוסק בנושאים כמו מוטיבציה, ייעוד והשראה. ערכים בעולם הרוחני – שמהם נובעות כל ההתנהגויות שלנו הם חלק חשוב בחינוך לעצמאות. מי שמתפתח מבחינה רוחנית הוא אדם מועשר ומאושר יותר. העצמאות שלנו כעם וכמדינה תלוי מאוד בכוח הרוח שבחינוך למסוגלות, ערבות הדדית ורעות אמת.

חינוך לעצמאות ולכבוד הוא תהליך שמתחיל מהבית ונמשך לאורך כל שלבי ההתבגרות. החלוצים שהגיעו לארץ, בזמן המנדט הבריטי, מאוד לא אהבו שאנחנו תלויים במשטר זר.

החלוצים האמינו שיש להם את הכלים לטפל בנגע בעצמם. משק הפועלות בפתח תקווה הוא רק אחד הפנימיות שהיו במדיניות חינוך של להעניק תחושת אחריות לילדים. גם בקיבוץ בבוקר וקיבלו משימות 4 הילדים קמו ב שמתאימות לגילם. לסדר את החדרים )לינה משותפת(, סייעו להכין אוכל בחדרי האוכל, לערוך שולחנות וכמובן להיות אחראים להתארגנות שלהם לזמן הלימודים. זה מלמד עצמאות וגם נותן תחושת מסוגלות. המפגשים שערכו החלוצים אחרי ארוחת הצהרים, כסיכום למילוי המשימות היומיות, היוו זמן נכון לשיח על מצבים חברתיים – איך מתנהגים כשמישהו נפגע? מה עושים כשלא מצליחים לבד? הדיונים הללו חיזקו גם ערכים כמו ערבות הדדית וחברות וגם נתנו מקום לחשיבה עצמאית. כדי לגדל ילד עצמאי חשוב מאוד לתת

במסגרת שיעור שיר עברי, למדנו את השיר "אין כבר דרך חזרה", שכתב יורם טהר לב. הילדים שאלו: "למה אמרנו לבריטים "בלי טובות"?". והמסקנות שהחלוצים היו גאים שהם עצמאיים ואין להם כל תלות בבריטים. וכאן מתחיל שיח, מה זה להיות עצמאי? כיצד אנו לומדים ומתחנכים להיות עצמאים? חינוך לעצמאות ולכבוד הוא תהליך שמתחיל מהבית ונמשך לאורך כל שלבי ההתבגרות. החלוצים שהגיעו לארץ, בזמן המנדט הבריטי, מאוד לא אהבו שאנחנו תלויים במשטר זר. הם רצו לתת לילדים שעתידים לחיות בארץ הזו דוגמה אישית. ילדים לומדים המון מהתבוננות. אם יראו שהם מתנהלים בכבוד כלפי אחרים, מקשיבים ומתנהגים באחריות – זה מודל שהם סופגים. ולכן, הם אמרו לבריטים שרצו ל"חסל את הנגע" – "בלי טובות".

מנתחת ph . d דר' רבקה מרום התנהגות, יועצת חינוכית ומאמנת אישית למען הסר ספק, דר' מרום אינה עוסקת ברפואה

להביא לבמה את המציאות היומיומית של העובדים השקופים הללו. מזמינה , ימי חול 21-28.5.25 . אתכן לבוא ולצפות .20:30 , שבת 12:00 , שישי 20:00 בשעה אוניברסיטת תל-אביב, בניין מקסיקו, ב׳( הכניסה 207) אולם קראוטהמר ברח' ד"ר וייז. שערים 4 לקמפוס משער אחרים עלולים להיות סגורים. כרטיסים בקישור: /https://tautheatre.sites.tau.ac.il

ילידת כפר תבור, בוגרת מגמת תיאטרון אולפנית אורט טבריה. במאי הקרוב בתיאטרון האוניברסיטה אעלה עם ההצגה "במצפון נקי" מאת המחזאי אלכסנדר זלדין.

היא עונה לשם - הדר פניני ילידת כפר תבור, בוגרת מגמת תיאטרון אולפנית אורט טבריה. במאי הקרוב בתיאטרון האוניברסיטה אעלה עם ההצגה "במצפון נקי" מאת המחזאי אלכסנדר זלדין. המחזה מציג תמונה על חייהם של עובדי ניקיון במפעל בשר המועסקים בתנאים קשים ומתאר את האתגרים האישיים והמקצועיים, והמאבק המתמיד להישרדות בתנאים של חוסר ודאות כלכלית ותעסוקתית. העלילה מתמקדת בשלוש נשים, ובניהן אגלם את גרייס, המתמודדת עם דלקת מפרקים, ונאלצת לעבוד לאחר שמשרד

הרווחה ביטל את הקצבה שלה וקבע שהיא כשירה לעבודה. דמותה מדגישה את המציאות הקשה של עובדים בתנאי העסקה פוגעניים, במיוחד אלו המתמודדים עם מוגבלויות או בעיות בריאותיות, ומעלה שאלות לגבי היחס לעובדים וההשלכות של חוזי עבודה על חייהם. במהלך העבודה חקרנו את הסביבה והמנטליות של עולם המחזה דרך סרטים, סדרות ומאמרים על מנת לקחת חומר להשראה ולהיצמד למציאות, וזכיתי להיחשף לסגנון משחק מעט אחר, משחק לקולנוע רק על הבמה. שמחה