כוכב הצפון גיליון 2662

דעה

עוד חדשות עוד כתבות במהדורה הדיגיטלית

ואם כן פרט. האם אתה מכיר חבר או מישהו בסביבת ביה"ס או השכונה שעובר חרם? ואם כן פרט. האם אתה יודע לזהות חרם שמתרחש? איך אתה תגיב במידה ותראה שתלמיד אחר מהכיתה או מהבית ספר עובר חרם? האם אתה מדבר בצורה חופשית על קשיים שלך מול ההורים והמורים? שאלות מנחות אלה, יכולות לזהות חרם או נידוי שקורה ואולי עובר מתחת לרדאר של כולם. החשיבות גם לדבר על זה בכיתה ובבית, חשובה לאין ערוך. "כל המציל נפש אחת בישראל, כאילו הציל עולם ומלואו"- דרשו חז"ל. לכן צריך וחייבים לטפל בתופעה הזאת שמאבדת את הילדות והתמימות לדור הצעיר. יכול להיות שכל תרבות החרם הבזויה נולדה בעצם מהתחום הפוליטי והחברתי. בשנים האחרונות, כל דבר במדינה נמדד במדד של "כן ביבי" או "לא ביבי". לא עושים עסקת חטופים, אז טוענים שביבי עושה זאת משיקולים פוליטיים. כן עושים עסקת חטופים, אז טוענים אותם אנשים שעושה זאת לא נכון ולא במחיר נכון ובכלל זה נכפה עליו מהבית הלבן. התקשורת בעיקר בערוצים ותיקים, מתדלקים שוב ושוב את השנאה לביבי, לחרדים, למתיישבים ולכל מי שיש בו ריח של "ימין". נחזור שלוש שנים אחורה ונזכר כמה מערכות בחירות היו רק כי החרימו את ביבי וכל מה שהיה מסביב כולל הסתה לרצח! תרבות החרם, השנאה והנידוי מחלחלות גם לדור הצעיר, אולי גם כאן נעוצה הבעיה של תרבות החרם בבתי הספר. בנוסף, עולם התרבות והתוכן מקצין ומקטיב פערים חברתיים. שורה תחתונה: כולנו צריכים להתבגר ולהתגבר על תרבות החרם והשנאה, מדובר פה בחיי אדם וזה מחלחל לדור הצעיר. מבקר המדינה ביקר השבוע בבית משפחתה והבטיח לטפל ולהסיק מסקנות. נקווה שזה יהיה המקרה האחרון. הטור מוקדש לעילוי נשמתה של הילדה אדווה מרים עובדיה ז"ל.

תרבות החרם מאיר אוחנה. מאת:

מעכו שמה קץ לחייה וזאת בגלל 13 בשבוע שעבר ילדה בת 14 חרם כיתתי מתמשך שעברה. הכתבה שראיתי בערוץ שבה ראיינו את האמא של אדווה, אותה ילדה שהתאבדה, פשוט ריסקה אותי.

בכלל וצוותי ההוראה והחינוך בפרט. כל בעיה בכל תחום שהיא, מתחילה ממשהו קטן. ברגע ששמים לב לבעיה שהיא קטנה יותר קל לטפל בה מאשר היא מגיעה לממדים גדולים. ככה גם כאן. חרם שמביא ילדה בת להתאבד, התחיל ממשהו קטן 13 שכנראה טשטשו אותו והתעלמו ובמקרה שלה כבר כמה שנים!! לכן השלב הראשון זה לזהות כל איום קטן או בעיה קטנה ואז לטפל. אחרי שהבהרתי את השורש, אסביר את הרעיון עצמו. צריך בכל מוסד חינוכי אחת לחודש, תלמידים מכל כיתה 2-3 לשלוף בצורה רנדומלית ולתת להם לענות על שאלון אנונימי קצר. (אני כותב בלשון זכר מטעמי נוחות, אבל כמובן אפשר וצריך לשנות ללשון נקבה כאשר מחברים שאלון לתלמידות). דוגמא לשאלות: האם אתה חווה חרם חברתי או הצקות מצד תלמידים?

האמא תיארה את החרם שעברה ביתה ואת הניסיונות שלה לעזור לה דרך חלוקת ממתקים לבנות כיתתה, אבל ללא הועיל. החרם עליה התחיל מאז כיתה א'!! פשוט חרם מתמשך ואכזר. לפנות בוקר אדווה 03:00 בשעה התקלחה, לבשה בגדים לבנים, הלכה לאמא שישנה, לחשה לה כמה מילים על האוזן ופשוט קפצה אל מותה מהקומה השישית. אני בכוונה קצת מפרט את מה שהיה, כדי שנבין כולנו לא 13 את גודל הטרגדיה. ילדה בת צריכה לתכנן את מותה, ילדה בת 13 צריכה פשוט להיות ילדה בת 13 וליהנות מהחיים. גם בשנה שעברה היו מקרים של התאבדויות של ילדות פלוס ושוב מאותה סיבה של 15 בנות חרם ונידוי חברתי. המקרה הזה גרם לי לחשוב הרבה ואולי להביא לפתרון שכעת אציע אותו ואולי יהיה לתועלת הציבור