2655 כוכב הצפון גיליון

חוק ומשפט

חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש

הבטחתי, אבל לא הבטחתי לקיים עו"ד תהל חכם מאת:

יגאל שריג חורז חרוזים

החוק קובע כי כדי להתחייב לתת מתנה, על מעניק-המתנה לערוך מסמך כתוב. ההיגיון הוא לחייב את מעניק-המתנה לשקול ברצינות את רצונו להעניק לאחר דבר-מה ללא תמורה. שכן מרגע שהתחייב, יוכל לחזור בו רק בהתקיים נסיבות מסוימות.

שנה שחלק ממנה נרצה לשכוח אבל הראינו לעולם מה זה כוח!

שנה עם המון כאב ומתח שתמיד ראיתי בלי אבל שנה שקיוויתי לראות פתח אך חמאס נותר נבל

מצד שני, יש שיקולים המעדיפים את האינטרסים של מקבל-המתנה. אמנם, הוא עתיד לקבל דבר-מה ללא תמורה. אך כידוע, "אין ארוחות חינם". ניתן לטעון כי המתנה לא באמת הוענקה ללא תמורה, אלא שהתמורה פשוט ניתנה בהזדמנות אחרת, כגון בסיוע כלשהו או במתן יחס טוב לאורך השנים למעניק-המתנה. כמו כן, תארו לכם מצב שבו מקבל המתנה כבר יודע כל כך שהוא עתיד לקבל מתנה, ואף עשה לקח על עצמו התחייבויות על בסיס אותה מתנה עתידית. במקרה זה, חזרה מהמתנה עלולה להכניס אותו לקושי אשר אליו לא היה נכנס לכתחילה אילו לא הייתה מובטחת לו המתנה. האיזון בין שיקולים אלה בדין הישראלי מצא את מקומו בחוק המתנה. חוק זה קובע יש להתחייבות לתת מתנה יש מעמד, אבל מעמד מעט "מוחלש". החוק קובע כי כדי להתחייב לתת מתנה, על מעניק-המתנה לערוך מסמך כתוב. ההיגיון הוא לחייב את מעניק-המתנה לשקול ברצינות את רצונו להעניק לאחר דבר-מה ללא תמורה. שכן מרגע שהתחייב, יוכל לחזור בו רק בהתקיים נסיבות מסוימות. ראשית (אלא אם מעניק המתנה בעצמו כתב בהתחייבות שהוא לא יוכל להתחרט), הוא יוכל להתחרט אם מקבל-המתנה טרם שינה את מצבו בהסתמך על אותה מתנה, וממילא, אם מקבל המתנה כלל אינו יודע על קיומה של ההתחייבות. שנית, מעניק-המתנה יכול לחזור בו מהתחייבותו במקרה שבו מקבל-המתנה מתנהג כלפיו באופן מחפיר; שלישית, הוא יוכל לחזור בו אם חלה הרעה ניכרת במצבו הכלכלי. לסיכום, בדין התלמודי, די בעצם הכוונה

אדם שהעניק מתנה לחברו, לא יכול לחזור בו ולקחת חזרה את המתנה. אך מה במקרה שבו הוא רק התחייב להעניק מתנה לחברו; האם הוא רשאי לחזור בו בטרם נתן-בפועל את המתנה? אחת הדוגמאות המעניינות למענה לשאלה זו, מצויה בעיקרון התלמודי של "זכין אדם שלא בפניו". לפי עיקרון זה, אם אדם החליט לתת מתנה לחברו, הוא אינו יכול לחזור בו, גם אם חברו כלל אינו יודע כי הוא עתיד לקבל מתנה. זאת אומרת, מספיק שאדם גמר בדעתו לתת מתנה, ואין זה משנה אם לקח בפועל את דבר המתנה ומסר לידי המקבל, או אפילו אם אמר למקבל המתנה כי הוא עתיד לקבל מתנה. יש מחלוקות בנוגע לבסיס לכלל זה, ויש לו גם סייגים, אך העיקרון הבסיסי שריר וקיים: די בכוונתו והחלטתו של אדם להעניק מתנה, כדי להקנות את הבעלות במתנה לידי המקבל. ומה בנוגע לדין הישראלי? על פניו, כדי להכריע בנוגע לאפשרות של אדם לחזור בו מהתחייבותו לתת מתנה, יש לשקול שיקולים המושכים לשני כיוונים מנוגדים. מצד אחד, יש את השיקולים המעדיפים את האינטרס של מעניק-המתנה. הוא בחר לקחת דבר השייך לו, ולהעניק אותו לאחר ללא כל תמורה. מכיוון שמדובר במעשה של חסד, ראוי לאפשר לו לחזור בו מהמתנה. הדבר נכון במיוחד מקום שבו מקבל-המתנה כלל אינו יודע על כוונתו של מעניק-המתנה לתת לו מתנה. ותארו לכם מצב שבו מעניק-המתנה נכנס למצב כלכלי קשה רק לאחר שהחליט לתת את המתנה, ואם יחזור בו ממתן המתנה, יוכל לצאת מהמצב הקשה.

משרד עורכי דין, חכם – רביב , טבריה (בניין המילניום) 1 רח' אילת 04-6797759 לתת מתנה, כדי שמעניק-המתנה לא יוכל לחזור בו. אך בישראל האיזון בין הצדדים שונה. כדי להתחייב להעניק מתנה, יש לערוך מסמך כתוב; וגם אז, יש מצבים שבהם אפשר לחזור מההתחייבות. כל לשעבר הפך לדרשן מדבר ברוב חשיבות ונחת מנתח מצבים והופך לפרשן כאילו שהשמש זורחת לו מהת...ת מספיק לרעל מספיק לשנאה מספיק לימין ושמאל מצומצם מספיק לגאווה מספיק לקנאה מספיק כבר להיות מטומטם! כולי תקווה שהשנה שתגיע תביא את החטופים בלי למרוח כי לכולנו באמת כבר מגיע לתת ללב קצת לשמוח! נ.ב כנראה שחלק מראשי האופוזיציה מרגישים שמותר להם לאמור הכול לשסע לאיים ולפלג ואני מתכוון בעיקר לשני המוקיונים יאיר לפיד ויאיר גולן שהתברכו בשמות כל כך יפים אבל מתנהגים כל כך איכסא!