כוכב הצפון גיליון 2648

תמיד אהבתי לפגוש אמנים, אני זוכר שלומי שבת במיוחד את המפגש עם במסיבת פורים של אמסלם טורס בחוף התכלת. עם רדתו מהבמה ניהלנו איתו שיחה בה גילינו שגם הוא מיוצאי טורקיה כמו שרה שלי וההתרגשות גברה. הפסנתר שהיה חלק בלתי נפרד מהסלון בביתנו ברחוב המגינים בטבריה, הנו אנגליה. פסנתר פשוט kemble מתוצרת שרכשנו בזמנו. המחשבה הייתה שהילדים שלנו ינגנו בבוא העת, ואכן הם ניגנו- כולם בלי יוצא מן הכלל. למדו אצל המורה רבקה, שהיתה המורה למוסיקה בבית הספר ממלכתי ד'. לשמחתי האהבה למוזיקה הזאת עברה גם לילדיי ולנכדיי וגם לדורות הבאים שגם ממשיכים לנגן. אחד האירועים המוזיקליים שהותירו בי אנדריי את חותמם הייתה הופעתו של - הכנר ההולנדי המפורסם. ריו הוא והתזמורת הענקית שלו ניגנו במשך כמה שעות את מיטב המנגינות הקלאסיות בלבוש ובעיבוד חדיש. זו היתה חוויה וירטואוזית ובלתי נשכחת. מדי פעם ,75 אני פורט על הפסנתר שלי שהוא בן כגילו של ההולנדי הזה שניגן על כינור 350 איטליה בן סטרדיבריוס יקר מתוצרת שנה ומעלה חיוך רחב!!! אני שכאמור לא למדתי מעולם לנגן באופן מקצועי, מתיישב ליד הפסנתר גם ונהנה מכל צליל שמפיק הפסנתר 90 בגיל העתיק שלנו... אצלנו במשפחה כולנו אוהבים מוסיקה טובה על כל סוגיה וגווניה ויודעים לתת לה במה ולהעריכה. המוזיקה הנה חלק משמעותי בחיי וליוותה אותי בכל מקום. בכל המפגשים המשפחתיים והחברתיים, בעבודה, במלון, בנסיעות - למוזיקה היה מקום משמעותי ביצירת האווירה המתאימה וכמובן ביצירת זכרונות. נכדיי האהובים שידעו שאני חובב מוזיקה מושבע, הקפידו בכל מפגש בין אם בימי הולדת, חגים נסיעות משותפות וביומיום לדאוג למנגינות, נעימות, חרוזים לבוא לידי ביטוי בתקשורת עמם. גם הם עוד בילדותם הבינו שהמוזיקה היא שפה בינלאומית המלכדת ומביאה מזור לנפש. איזה ברי מזל אנחנו שבורא עולם נתן לנו את חוש השמיעה ואת המוזיקה המשובבת נפש המחברת בשפה אחת בין הבריות.

ממורשתו של אהרון אמסלם 1931-2023

43 פרק הפסנתר העתיק שלי והמוזיקה בחיי

להנאה ולשמחה רבה. בין כל עיסוקיי הקפדתי לשמר את תחביב הנגינה הזה שעוד כנער סיגלתי לעצמי- אז ניגנתי על אקורדיון, עוד לפני שקניתי את הפסנתר. הקפדתי לנגן כמה פעמים בשבוע, אחרי יום עבודה מפרך התיישבתי ליד הפסנתר שאז היה חדש וניגנתי פעם דקות אחדות ופעם כשעה... בהתאם למצב הרוח ולזמן שעמד לרשותי. ככה להנאתי ולהנאת בני משפחתי- ללא לימודי פסנתר מסודרים, אך תודות לשמיעה מוזיקלית- ניסיתי מידי פעם לנגן את שירי הכנרת האהובים עלי. נהניתי גם לאלתר בהצלחה את התווים של שירי נעמי שמר שכולנו אהבנו וכמובן, גם את שירי רחל. ככל שהצלחתי לפצח את תווי המנגינות, המוטיבציה שלי גברה ונסכה בי ביטחון לנסות עוד ועוד שירים חדשים.

שנה, אני ורעייתי האהובה שרה, 60 לפני רכשנו במיטב כספנו פסנתר. כל כך שמחתי והתרגשתי מהעובדה שמדי פעם, אוכל להתרגע לי, אשב ליד הפסנתר ואפרוט עליו את שירי ארץ ישראל שכל כך אהבתי לשמוע ולשיר. במיוחד את אותם השירים מהתקופה הזאת של הקמת המדינה, כשהייתי צעיר בן עשרים. שיר השירים שלא אשכח לנצח הם: הרעות, באב אל וואד, מול הר סיני, שושנה שושנה, הן אפשר, רבותי ועוד ועוד. מנגינות ההיסטוריה חוזרת ושירים שזורים שהפכו לפסקול חיינו. כמובן, שנתתי במה מכובדת גם לשאנסונים הצרפתיים אותם אהבנו לשמוע... אחרי הכל לימודיי בבית הספר אליאנס הותירו חותמם לשפה בה תקשרנו תמיד אני ושרה אהובתי. גם על הפסנתר פרטנו יחד שירי אהבה ושאנסונים שגרמו

תקשיב, תבין ותעשה 1931-2023 אהרון אמסלם

2648 | 8.11.24 | ז' חשון תשפ״ה | כוכב הצפון | 6