2647 כוכב הצפון גיליון

דעה

חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש

"צדקה הקב"נית שהודחה. אוכלי מוות. פלנגות נוקמים פראיות והזיות שחדרו לשורות צבא הגנה לישראל". ככה כתבה יו"ר מפלגת העבודה לשעבר, שלי יחימוביץ'. אולי גברת יחימוביץ' מתכוונת לפאצ' משיח/ בית המקדש שחיילים שמים על זרועם? זה מפריע לה? בעצם זה גם מפריע לרמטכ"ל שדאג לתלוש כזה לחייל בלבנון באומרו לו "רק דברים צבאיים". הדברים הבאים שנאמרו ע"י איתיאל, אחיו של החייל אביעד ניימן הי"ד בהספד על אחיו, יכולים להסביר הרבה מהמהות ולמה כן חשוב אותו פאצ' שכן צריך להיכנס בקטגוריה של "דברים צבאיים", לתשומת לב הרמטכ"ל: "חזרת מעזה וסיפרת לי שבכל בית בעזה, יש תמונה של הר הבית. הם יודעים על מה הם נלחמים. בגלל זה אתה הלכת עם פאצ' של בית המקדש, בשביל שכולם יראו על מה אנחנו נלחמים". באותו הקשר, אחת התמונות הכי מרגשות שראיתי במלחמה הייתה של חיילים נכנסים לתמרון הקרקעי בלבנון מצוידים עם כל הציוד וערכת ארבעת המינים בצד האפוד. ככה מנצחים מלחמה בשילוב של הרוח עם החומר. שילוב של יכולות מבצעיות וצבאיות לצד חיזוק האמונה והרוח היהודית. במקום לתלוש לחייל פאצ' משיח, היה צריך הרמטכ"ל לחזק את החייל שמכניס את הרוח ללחימה בשטח. אם הרמטכ"ל לא מבין או שכח את זה, כנראה הוא לא צריך להיות בתפקידו. בעצם מה שכן 14 מעניין אותו זה לצאת כנגד ערוץ שעשה עליו סאטירה בהקשר של הפאצ' משיח. שורה תחתונה: "מתוך הכאב הגדול, תצמח ישועה ואמונה וביטחון בבורא עולם".

כאב לצד אמונה מאיר אוחנה. מאת:

"מתוך הכאב הגדול, תצמח ישועה ואמונה וביטחון בבורא עולם, להושיע את עם ישראל וארצו. גאים בציבור בנינו הצדיקים, הלוחמים והמתנדבים, הקב"ה ישמור עליהם מכל צרה ויושיעם מכל רע ויעטרם בכתר ישועה ועטרת ניצחון! ליבנו ותנחמינו עם המשפחות השכולות ותפילותינו לרפואת הפצועים".

הנופלים האחרונים מהישיבה. האגרת תיארה וציינה בקצרה את דבר מותם של שבעה מבוגרי הישיבה. בהמשך צוינו עוד שני שמות של חיילים שנפצעו וזקוקים לתפילות ורחמים. בסוף כותב ראש הישיבה את הפסקה הבאה: "מתוך הכאב הגדול, תצמח ישועה ואמונה וביטחון בבורא עולם, להושיע את עם ישראל וארצו. גאים בציבור בנינו הצדיקים, הלוחמים והמתנדבים, הקב"ה ישמור עליהם מכל צרה ויושיעם מכל רע ויעטרם בכתר ישועה ועטרת ניצחון! ליבנו ותנחמינו עם המשפחות השכולות ותפילותינו לרפואת הפצועים". על החתום הרב יצחק דוד, ראש ישיבת חורב בירושלים. בחודש תשרי שכעת מסתיים, % הנופלים מקרב בני הציונות הדתית , הרבה מעבר 50% הוא מעל ל- 10% לחלקם באוכלוסייה שעומד על בלבד. המגזר המדהים הזה במקום לקבל הכרה לאומית והערכה רבה, מושמץ על בסיס יומי בתקשורת. יש כאלה פוליטיקאים מופקרים וגנרלים לשעבר שרק משמיצים ומכנים אותם פאשיסטיים, הזויים וכדומה. לאחרונה חוזר שוב הביטוי המגעיל "כת אוכלי מוות" לכותרות.

כמות הידיעות, האירועים והחדשות שהיו מאז גיליון יום כיפור האחרון ועד עתה, בלתי נתפסים. בין חג לחג התבשרנו על עוד ועוד נופלים קדושים על הגנת המולדת בצפון ובדרום. בין תפילה לנענוע לולב, עוד פיגועי טרור ובין ישיבה בסוכה להקפות שניות, צה"ל גילה והשמיד עוד מנהרות טרור בצפון. מנהרות שהעידו על כך שמה שהיה בדרום לפני שנה, היה יכול להחוויר, אם מזימת חיזבאללה לכיבוש הגליל, הייתה יוצאת לפועל. אגב, איפה בני גנץ שאמר שאפשר להשהות את הלחימה בלבנון לשנה או שנתיים? פשוט ביזיון! ברקע, כל יום עוד אזעקות וטילים ועוד חוליית מרגלים לטובת איראן נחשפת. השיא כמובן בפרק זמן הזה היה עוד שתי ידיעות סופר דרמטיות וחשובות. הראשונה, חיסולו של רב המרצחים, יחיא סינוואר והשנייה, התקיפה המרשימה באיראן בשלושה גלים של חיל האוויר. אחרי הסקירה המהירה והקצרה, בחרתי להתמקד דווקא בנופלים שכמעט מידי יום לצערנו, אנחנו מתבשרים בעוד "הותרו לפרסום". נתקלתי באגרת להורים שהוציא ראש ישיבת חורב בירושלים, אודות