2643 כוכב הצפון גיליון

חינוך

חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש

עוזר לך, זה בסדר" או "אני מבינה שהיית רוצה שאשאר איתך, אבל, אין לי אפשרות להישאר איתך בגן/ בכיתה", ואז על ההורה ללכת, באמת ללכת! בטח לא להגיד שאין אפשרות, אבל בפועל להישאר. כמו כן, הורה לא צריך לראות זאת כנטישה, כי זו לא! ואם אנחנו ההורים נאמין בכל ליבנו שזה הדבר הנכון וזה מה שנשדר לילדינו, בביטחון, הם יירגעו מהר מאוד. אך כאשר ההורה משדר לילד שגם לו קשה להיפרד, שהוא אמנם צריך ללכת, אבל לא ממש רוצה, כי הוא בעצמו חושש, זה רק יעצים את הקושי ואת החשש של הילד. נוסף על כך, הילד לומד שכאשר הוא בוכה או צורח או כל דבר אחר, זה משאיר את ההורה בסביבה ולא רק שההורה נשאר, הוא גם מתעסק בו ורק בו, אין שם כביסות לקבל, כלים להדיח או אחים נוספים לטפל בהם. בכניסה למסגרת, הילד מקבל מספר דקות ארוכות של תהילה בלעדית! על כן, "משתלם" לו, להמשיך את הסצנה בוקר אחר בוקר. אם ההורה רוצה שהסצנה תיפסק, עליו להיות חזק, ברור ועקבי ולהגיב בכל בוקר בריטואל קבוע, ובפרידה קצרה, הכוללת משפטים קבועים כמו: "אני אוהבת אותך ואני אחזור בצוהריים", "יש לי עבודה ואני חייבת להגיע בזמן", "אני סומכת עליך שתצליח ליהנות מהיום הזה" "אני מבינה שהיית מעדיף שאשאר, אבל אני לא יכולה" וכד'. הילדים נרגעים הרבה יותר מהר ממה שההורים חושבים. כדאי ורצוי לשוחח עמם בנחת, ערב קודם, מבלי לנסות לחלץ הבטחות, לגלות אמפתיה לתחושת הילד בלי שיפוטיות, ולהגיד, באופן ברור, שמחר בבוקר הפרידה תהיה קצרה יותר, כי אנחנו ממהרים לעבודה (לא בדרמטיות). ההורים הם בעלי ההשפעה הגדולה ביותר על ילדיהם ובידיהם לעזור להם לעבור את שלב ההתאקלמות בהצלחה

הקטנים עברו למסגרת חדשה? מי מתרגש יותר? ליאת גולן מאת:

הורים צריכים להילחץ פחות ולהבין שמדובר, בשלב נורמטיבי בהתפתחות ילדיהם (אלא אם מדובר במקרה חריג) והם יוכלו לעבור את השלב הזה בהצלחה, בעזרת תמיכת ההורים ותגובה מתאימה.

הילד. כמו בכל דבר בחיים, תגובות קיצוניות לא תורמות. הורים צריכים להילחץ פחות ולהבין שמדובר, בשלב נורמטיבי בהתפתחות ילדיהם (אלא אם מדובר במקרה חריג) והם יוכלו לעבור את השלב הזה בהצלחה, בעזרת תמיכת ההורים ותגובה מתאימה. אז מהי התגובה המתאימה? מצד אחד, הכלה, הרעפת אהבה ללא תנאי, תמיכה, אמפתיה והבנה, ומצד שני, סמכותיות, נחישות ועקביות. במקום לומר לילד: "אין לך סיבה לבכות!" ולבטל את מה שהוא מרגיש, כי מבחינתו יש לו סיבה, כדאי לומר: "מותר לך לבכות, אם זה

הורים רבים מצפים לראות את ילדיהם מתאקלמים במהירות במסגרת חדשה, הם שואפים לראות את ילדיהם מאושרים, מוקפים בחברים ובעלי ביטחון. אך, עבור רבים מהילדים, המעבר לא פשוט והם חווים רגרסיה המתבטאת בבכי, התפרצויות זעם, ברצון לחזור למסגרת הקודמת ובקושי בפרידה מהוריהם בבוקר. אלו גורמים להורים לדאגה, לחרדה במידה מסוימת, לעיתים לכעס ואף לרגשות אשם. ואיך ההורים מגיבים? מנעד התגובות רחב, החל מפינוק יתר, לחץ והתעסקות מוגזמת ועד לכעס והתעלמות מרגשות

בהצלחה!

בלשון עברית, M . A ליאת גולן, מדריכת הורים מוסמכת 052-6039249