2632 כוכב הצפון גיליון

יעז ערבי להרים את ידו על יהודי". המורים שלנו סיפרו לנו שאלחדיף לא פחד בכלל ולמרות איומים חוזרים ונשנים על חייו, הוא סירב להלך בלווית שומר ראש. במותו. מיד לאחר הרצח 46 הוא היה רק בן המתועב, אלמנתו ושני ילדיו עזבו את העיר לחיפה. הרחוב הראשי המוביל ממקום הרצח - קרוי כיום על שמו. סביב הירצחו עלו שאלות רבות והתגלו מספר עובדות: ההגנה המליצה לאלחדיף לצאת מלשכתו דרך כניסה אחורית באמצעות סולם, אך הוא סרב ואמר: "יהודים לא בורחים, אני אלך בכל מקום בעיר שלי בראש מורם". מיד לאחר הרצח הודח מפקד ההגנה שהיה בעיר. 50 אלחדיף שנפצע אנושות- במרחק של כ מ' בלבד מבית החולים הסקוטי, הועבר בדרך לא דרך משום מה לטיפול בבית ק"מ ממקום 3 החולים שוויצר מרחק של כ ההתנקשות. אלחדיף שהיה בעת הרצח מלווה, נפצע אנושות, בשעה שסגנו הערבי מועלם אשר ליווה אותו בצמידות יצא ללא פגע. בנו של בעל 25 הרוצח, צעיר ערבי בן מסעדה בעיר, נעצר מיידית על ידי המשטרה הבריטית, הועבר לכלא עכו ושם נשפט בשיפוט מהיר ונתלה. המנהיג האחרון שנפגש בעירייה זמן קצר לפני הרצח עם אלחדיף, היה יו"ר הועד הלאומי, לימים נשיא המדינה השני מר יצחק בן צבי. לצערינו במשך עשרות שנים לא מפסיקות פעולות האיבה. על חרבנו נחיה וננצח!

ממורשתו של אהרון אמסלם 1931-2023

27 פרק לעולם לא אשכח את היום בו רצחו את ראש העיר

לצערינו בחלוף יומיים, מת ראש העיר האהוב מפצעיו ואבל כבד ירד על העיר שלנו, טבריה. לימים כאשר התבגרנו, הסיפור הזה ליווה אותנו וככל שעבר הזמן התבררו עוד פרטים על האירוע הכל כך דרמטי הזה. ראש העיר הנערץ נטמן בבית העלמין של טבריה בלוויה קורעת לב. כל העיר, אנשי ציבור, מנהיגים וראשי היישוב מכל קצוות הארץ הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון. אלחדיף היה בן למשפחה טבריינית, שנולד . אביו 19 בעיר שלנו טבריה בסוף המאה ה חיים, היה רב בטבריה וראש ישיבת רבי מאיר בעל הנס המפורסמת. אמו שמחה, באה ממשפחה ספרדית מיוחסת. כולנו הערצנו את ראש העיר זאכי אלחדיף שהיה בשיאו המקצועי בעת הרצח ובשבריר שניה כל הטוב הזה נקטע. נזכור לטובה את ראש העיר אלחדיף שקידם את טבריה ובתקופת כהונתו חוברה העיר לרשת החשמל. זאכי אלחדיף עודד סלילת כבישים נרחבת, הוא גם היה אחראי על מסירת הזיכיון להפעלת חמי טבריה לחברה יהודית, הוא זיהה את הפוטנציאל התיירותי שגלום

כשלמדתי בבית הספר "אליאנס", ששכן בבית מזרחי )ברחוב תג׳ר 30 בשנות ה של היום( מול המצודה והחומה הצלבנית- היה יום אחד אירוע שנחקק עמוק בזכרוני ושלא ישכח לעולם. בצהרי היום, כאשר הכל היה רגוע ושקט, נשמעו פתאום קולות ירי אשר הקפיצו את כולנו בבהלה, את הנהלת בית הספר, המורים והתלמידים כאחד, ללא יוצא מן הכלל. זה היה היום בו ראש עיריית טבריה, זאכי אלחדיף, המנהיג היהודי הנערץ שהיה ראש העיריה היהודי הראשון בארץ ישראל של עיר מעורבת, נרצח בסמוך למשרדו. מרחק מ' מבית הספר שלנו. 300 של כ- המורים שיצאו במהירות שיא לברר את פשר המהומה, חזרו כעבור זמן קצר מבוהלים, מודאגים וחיוורים. אספו את כולנו לכיתה הגדולה וסיפרו לנו: "צעיר ערבי טברייני, ארב לראש העיר ליד בנק אנגלו פלסטינה )לימים סניף בנק לאומי - שליד המסגד( וירה בראש העיר מטווח קצר ולא הותיר לו סיכוי רב. מצבו קשה", סיפרו לנו המורים "כל שנותר לנו לעשות עכשיו זה להתפלל".

בטבריה ויזם הקמת בתי מלון רבים בעיר וכן, את פיתוחה של שכונת "קרית שמואל", שהייתה לאחת מהשכונות הראשונות בעיר שנהנתה מחיבור למערכת החשמל. הודות לפעילותו הציבורית הנרחבת לפיתוח טבריה, הוא היה דמות המקובלת על כל תושבי העיר יהודים וערבים כאחד. בהמשך אירעו מאורעות דמים שהיוו בסיס להסכם שנחתם עם מנהיגי הערבים בטבריה שאמרו בגאווה "כל עוד אנחנו כאן לא

תקשיב, תבין ותעשה 1931-2023 אהרון אמסלם

2632 | 5.7.24 | כ״ט סיון תשפ״ד | כוכב הצפון | 6