כוכב הצפון גיליון 2627

חינוך

חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש

בהם ולהישאר איתם לתמיד? איזו דוגמה אנחנו משמשים להם כמקבלי החלטות בוגרים? אנחנו רוצים ילדים חכמים, ילדים חושבים, ילדים שיודעים להפעיל שיקול דעת, אז כדאי שנזכור לעודד אותם להיות עצמאיים, כדאי שנקשיב למה שיש להם לומר. בחינוך, אין שחור ולבן, זה לא: "או שההורים מחליטים או שהילדים מחליטים", כמובן, תלוי באיזה נושא מדובר ומה גילם של הילדים. ככל שנחשיב את דעתם יותר, כך נטפח אצלם את הביטחון העצמי, את העצמאות, את יכולת קבלת ההחלטות ואף את מצפונם ואישיותם הבוגרת. כי מי שתמיד הושתק ודעתו לא התקבלה, עלול לחפש מקומות אחרים בהם דעתו מתקבלת ולעיתים אלו מקומות פחות טובים. זה מתחיל בגיל צעיר מאוד, כאשר אימא מתלבטת עם ילדיה, איזו עוגה לאפות לשבת, והם מאושרים שהעוגה שהם אוכלים, זו העוגה שהם בחרו. וממשיך בהתלבטות לגבי קניות לבית, והילדים מרגישים שייכים יותר כאשר נקנו דברים בהמלצתם. והדוגמות רבות, יש לנו, ההורים, אפשרויות רבות להתייעצות עם ילדינו, אם רק נרצה בכך. כדאי, במעמד ההתלבטות, להציג בפניהם מספר אפשרויות ברות יישום, ולא להשאיר את אפשרות התשובה פתוחה. והמסר צריך להיות תמיד, אנחנו מחשיבים את דעתכם. (לכן לא כדאי להתייעץ בנושא שהתשובה עליו ברורה לנו מראש ולא נקבל את דעתם!) חשוב לשמוע מה דעתם בנושאים כאלה ואחרים, אין זה אומר שצריך תמיד לקבל את דעתם או להיפגע ממנה. אל לנו לחשוב שילדינו לא מבינים או לא מתעניינים, הם כן! ועלינו לחזק אותם ולתת להם מקום מכובד. עלינו לעודד אותם לחשיבה עצמאית, לשתף אותם בהתלבטויות שלנו (בהתאם לגילם) ולשמש להם דוגמה, כיצד נכון לקבל החלטות. בלשון עברית, M . A ליאת גולן, מדריכת הורים מוסמכת 6039249-052 בהצלחה!

הילדים שלנו יודעים לקבל החלטות? ליאת גולן מאת:

אף על פי שכל האחים רבים, מריבות אלו אינן טבעיות! למה? כי מדובר בדמויות הגרות באותו בית, גדלות יחד לאותם הורים ולכאורה קרובות מאוד זו לזו, לכן לא טבעי שישנאו או לא ימצאו את המשותף ביניהם.

לגביהם ונקבל גם את דעתם (בתנאי שהיא הגיונית, לא פוגעת ומנומקת). למה חשוב שנקבל את דעתם? כי זה יעצים אותם ויבנה להם את הביטחון העצמי, זה יעודד אותם לחשיבה עצמאית ויגרום להם להעריך את עצמם יותר. כדאי שנחשוב על ילדינו ונשאל את עצמנו, כיצד הם מקבלים החלטות? כמה אנחנו שותפים? האם אנחנו מעורבים או מתערבים? כשהם מחליטים החלטה ולבסוף מתברר שטעו, איך אנחנו מפרשים את זה? ואיך אנחנו מציגים את זה בפניהם? האם אנחנו מתעלמים מקבלת החלטות שגויה או מנצחים אותה? האם אנחנו אומרים להם אמירות שעלולות לפגוע

השבוע הוזמנתי לדבר בפני הורים, שהגיעו עם ילדיהם לערב חשיפת מגמות בבית הספר בו אני מלמדת, "עמל נופרים בגליל". במהלך הערב דיברתי על החשיבות הרבה שיש לקבלת החלטות עצמאית אצל ילדים ומתבגרים. כולנו רוצים שילדינו היקרים ידעו לקבל החלטות נכונות בחייהם. איך זה יקרה? אם אנחנו נאפשר לזה לקרות. נהיה עוגן עבורם, נייעץ, נכוון, נסביר, נעודד אותם להרהר, להתלבט, נסביר להם שניתן לערוך רשימה של יתרונות וחסרונות, נשמש להם דוגמה כיצד אנחנו מקבלים החלטות ולא פחות חשוב, נתייעץ איתם בעצמנו בנושאים שאנחנו מתלבטים