2624 כוכב הצפון גיליון

חינוך

חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש

הדברים, הם רואים את הדברים מעיניים של ילדים. ולמה אנחנו מרגישים רע, ואף חוזרים בנו מהחלטתנו כאשר הם בוכים, מתחננים, "עושים פרצופים"? כי אנחנו נופלים בפח שלהם. כי אנחנו חשים חמלה, צער או שפשוט נמאס לנו לשמוע בכי. אך זו שגיאה! אנחנו המבוגרים, ועלינו להישאר דבקים בעמדתנו, לא מתוך כעס או מאבקי כוח! להיפך, מתוך מקום מכיל, מגלה אמפתיה לתסכול ויחד עם זאת, בדבקות במטרה. תחשבו על זה, כשאנחנו מחליטים החלטה הגיונית, ואז מגיעים בכי, כעס, צעקות ותסכול מצד הילד, אשר גורמים לנו לשנות את החלטתנו, מה אנחנו מלמדים את הילד שלנו? שמשיגים דברים בבכי, שכעס וצעקות, הן דרך להשגת מטרה. אולי אנחנו לא עושים זאת במודע- אבל זו לגמרי התוצאה. עדיף מראש לא להחליט משהו שאי אפשר לעמוד בו, בטח לא לצאת בהצהרות שאנחנו לא יכולים לקיים. לעיתים אנחנו באמת מתחרטים על החלטה שקיבלנו, ואז אפשר להסביר בנחת שגם אימא ואבא טועים ורוצים לשנות את ההחלטה, אבל, ממש ממש ממש לא, כתוצאה מהבכי של הילד! גם אנחנו, כבוגרים, כשנגמר זמן החופשה, אנחנו מתבאסים? כשצריך להתעורר מוקדם בבוקר לעומס מטלות, אנחנו מתבאסים? כשאין לנו אפשרות לאכול שלוש פעמים בשבוע במסעדת שף, אנחנו מתבאסים? כנראה, כן! זה בסדר להתבאס, זה חלק מהחיים, כמו שאנחנו מבינים שעל אף התחושה המבאסת, אנחנו בכל זאת צריכים לעשות את המוטל עלינו, אם נהיה מספיק ברורים מול ילדינו, גם הם יבינו זאת. בנוסף, נעזור להם להבין כיצד מתמודדים עם תסכולים, נעזור להם לקבל את דעתו של האחר ובעיקר נשמש להם דוגמה, ולא פחות חשוב, נחסוך לעצמנו סיטואציות לא נעימות מולם ונשפר את האווירה בבית.

האם אנחנו מבאסים את הילדים שלנו? ליאת גולן מאת:

אז למה הם מתעצבנים, בוכים, מתלוננים, לא מרוצים ונותנים לנו להרגיש רע עם ההחלטות )ההגיוניות( שלנו? כי הם ילדים, ומטבע הדברים, הם רואים את הדברים מעיניים של ילדים. ולמה אנחנו מרגישים רע, ואף חוזרים בנו מהחלטתנו כאשר הם בוכים, מתחננים, "עושים פרצופים"? כי אנחנו נופלים בפח שלהם.

הלילה לא אוכלים שוקולד; כשאנחנו מחליטים שלא נכנסים לבריכה כי קר מידי; כשאנחנו מחליטים שאוכלים חטיפים רק בימי שבת; כשאנחנו מחליטים שהיום אי אפשר להזמין חבר או ללכת לחבר ויש דוגמות "מבאסות" נוספות, בכל אלו, אנחנו מחליטים! כי אנחנו ההורים, וכנראה, יש לנו סיבות הגיוניות לכל אותן ההחלטות שלנו, ויותר מזה, ההיגיון שעומד מאחורי ההחלטות שלנו הוא טובת ילדינו היקרים! אז למה הם מתעצבנים, בוכים, מתלוננים, לא מרוצים ונותנים לנו להרגיש רע עם ההחלטות )ההגיוניות( שלנו? כי הם ילדים, ומטבע

אני שומעת את זה פעמים רבות, "אנחנו כל הזמן מבאסים אותם ומעצבנים אותם", האומנם?! האם אנחנו באמת כאלה "גרועים" או שילדינו הפקחים מפעילים עלינו מניפולציות ואנחנו נופלים בפח שלהם? אם אנחנו מאמינים בלב שלם שמה שמכעיס אותם זה הדבר הנכון עבורם, אז הכול בסדר גמור! אנחנו צריכים לדעת להעביר את הדברים בצורה ברורה ולהסביר את עצמנו, וגם אם אחרי שהסברנו הם לא מרוצים, זה בסדר! כשאנחנו, ההורים, מחליטים שהולכים הביתה מגן המשחקים/ מהמשחקיה או מהשכנה; כשאנחנו מחליטים שבשעות

בהצלחה!

בלשון עברית, ליאת גולן, מדריכת הורים מוסמכת 052-6039249

2624 | 3.5.24 | כ״ה ניסן תשפ״ד | כוכב הצפון | 12