כוכב הצפון גיליון פסח 2623

חינוך

חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש

ולכל היותר אומר: "כל הכבוד". זה חייב להיות הפוך, ובאופן עקבי! למשל כאשר ילד לוקח חלק במטלות הבית, מכין שיעורים באופן אחראי, חולק את הצעצועים שלו או כל התנהגות חיובית אחרת, ואנחנו רוצים לשמר אותה, כדאי "לעשות מזה עניין!" עלינו לספר על כך לסבא ולסבתא, לדודים, לשכנים או לכל אדם משמעותי אחר, כמובן, בנוכחות הילד וכך ערכו של הילד יעלה והביטחון שלו ייבנה. החיזוק שלנו, )שאסור שיהיה מזויף(, צריך להיות דרך חיים ולא אירוע חד פעמי. בית מלא בחיזוקים הוא בית שנותן לילד עוצמה וכוח ויותר מכך הוא בית שנעים להיות בו. כאשר הילד גדל במקום עם אוירה טובה, במקום שנעים להיות בו, גדל הסיכוי שהילד יפתח גישה של אחריות, עצמאות, שותפות לחיי הבית ואלו יהפכו ליסודות קבועים באישיותו. אז נכון, לא תמיד קל, אבל עלינו לזכור שאנחנו משמעותיים עבורם הרבה יותר משאנחנו חושבים, על כן עלינו להתאמץ ולהיות עקביים בחינוך הן בתחום העידוד והחיזוק והן בתחומים נוספים, כגון חוקי הבית וכלליו. למשל, כאשר אנחנו רוצים שהילד יחלוץ נעליים במקום מסוים ולא באמצע הבית, עלינו להיות עקביים ולא לאפשר לזה לקרות. כך לגבי כל התנהגות אחרת: הכנת מערכת השעות בזמן, קריאת ספר, דיבור מנומס ועוד. כאשר אנחנו רוצים להשריש כללים וחוקים אנחנו יכולים לעשות זאת, אם ננהג בעקביות ולא נבלבל את הילד עם תגובה שונה בכל פעם. לא פחות חשוב, לשים לב כי החוקים עליהם אנחנו מנסים לשמור בבית, הם צורך הגיוני של המצב ולא גחמה חסרת הגיון, כדאי וחשוב להסביר לילד את ההיגיון מאחורי הכללים. בהצלחה! חג אביב שמח ובשורות טובות לכל עם ישראל בלשון עברית, ליאת גולן, מדריכת הורים מוסמכת 052-6039249

האם אנחנו הורים עקביים? ליאת גולן מאת:

כאשר אנחנו עקביים אנחנו רואים תוצאות, על כך אין ויכוח! האם אנחנו מצליחים להיות עקביים גם בחינוך ילדינו? האם קל להיות עקביים בחינוך? לא תמיד, אך כדאי שנדע שהעקביות היא גורם שיש בו כדי לקבוע את ההצלחה או הכישלון של מאמצי החינוך שלנו.

כולנו נוהגים בעקביות כל יום, גם אם אנחנו לא מודעים לכך, כל אחד בתחומו: בעבודה, באכילה, בספורט, בלימודים, בתחביבים וכד'. כאשר אנחנו עקביים אנחנו רואים תוצאות, על כך אין ויכוח! האם אנחנו מצליחים להיות עקביים גם בחינוך ילדינו? האם קל להיות עקביים בחינוך? לא תמיד, אך כדאי שנדע שהעקביות היא גורם שיש בו כדי לקבוע את ההצלחה או הכישלון של מאמצי החינוך שלנו. אנחנו הרי מתאמצים ויותר מזה, אנחנו רוצים בכל ליבנו ילדים מחונכים, בעלי מידות טובות, מאושרים ובעלי ביטחון. אז בואו נעצור ונשאל את עצמנו, במה אנחנו עקביים

בחינוך ילדינו? בהערות? בביקורת כלפי התנהגותם? בניסיון להפוך אותם למשהו שהם לא? או בקבלה, הכלה, אמפתיה, חיזוק ועידוד? אין זה אומר שאסור להעיר או לנסות לשפר תכונות שליליות הקיימות בילדינו, אך נשאלת השאלה, מה אנחנו עושים יותר? מה שבטוח, אנחנו עושים הכול מתוך כוונה טובה, אך לעיתים הכוונה טובה, אך הנזק גדול מהתועלת. כאשר ילד מתנהג באופן שאינו רצוי? התגובה שלנו מתונה או לא? וכשהוא מתנהג באופן רצוי? מה אז התגובה שלנו? בדרך כלל, הורים נוטים להעיר באופן בולט יותר, אך כאשר הילד "בסדר", ההורה מתון