2622 כוכב הצפון גיליון

ממורשתו של אהרון אמסלם 1931-2023

17 פרק וביום ראשון 18.4.1948 ה- 4,000 ערביי טבריה עזבו את העיר

באדיבות ארגון מורשת ההגנה

היתה אווירה מתוחה ופחד גדול. אנחנו התארגנו במסגרות קטנות, אני וחבריי סייענו ל״הגנה", בנוסף הגיעה תגבורת של הפלמ"ח 3 משמעותית מהגדוד ה- של גולני. נחרטו בזכרון לעולם 12 וגדוד חברי הנאמנים רפי בלנקה, אבנר חנוכה, נחום עב, משה טל, אפרים ורדי ועוד... היינו נחושים להפסיק את הפגיעות של הערבים בנו - פגיעות בנפש וברכוש. המשימה היתה לשחרר את המצור על טבריה ולהכניע את הערבים. רוח ההתנדבות, העוז, האומץ, האחריות, הנתינה, האכפתיות ואהבת המולדת, שררה ונגעה בכל אחת ואחד מאיתנו. ידענו שערביי טבריה היו מצויידים בנשק רב ובכמות מזון מספקת לצורך מאבק ממושך. לכולנו היה ברור שאם לא נפעל חכם ובמהירות להסרת המצור יהיו לכך השלכות הרות גורל על השליטה בעיר. הבריטים שידעו שהמנדט שלהם מסתיים ( אמנם ניסו 28.4.1948 בתוך כמה ימים )ב לפעול להפסקת האש ולגשר בין הצדדים, אבל מה שעניין אותם זה בעיקר לעזוב בשקט.

אוחזי הנשק, 500 לחימה שהספיק לכל שכלל רובים, מקלעים, מרגמות, אקדחים וכמות רבה של תחמושת. הלוחמים שלנו היו נצורים במקום והדאגה אליהם היתה עצומה.

אני זוכר את השבוע הגורלי הזה כאחד האירועים המשמעותיים בחיי כולנו. ויחד עם חבריי לקחנו חלק 17 הייתי בן במערכה על עתידה של טבריה. אני זוכר שהיה מתח עצום בעיר, הערבים שהיתה לנו שכנות טובה עמם במשך שנים, ממש "התהפכו" עלינו. הם היו מושפעים מאוד מגורמים קיצוניים מחוץ לעיר. היה ברור להם שהקמת מדינה ליהודים זה רק עניין של זמן והם החליטו לפרוע בנו! ימים גורליים, בין ה- 10 מדובר ב- . רק שתבינו את 1948 באפריל 8-18 הסיטואציה, הרחובות היו ריקים, אנשים הסתגרו בבתיהם, היו חילופי אש גם בשוק שבעיר העתיקה, בסימטאות, ברחוב הגליל, בשכונות אחווה, מימונייה, מואריס וג'וב אלבאן. העיר העתיקה של טבריה, בה היה מאז ומתמיד רוב יהודי ברור, ננטשה בלחץ הכנופיות הערביות עקב מעשי רצח, ירי והתנקשויות, ונותרה לוחמים, 25 בה רק מחלקה אחת שכללה כ שהגנה על הרובע היהודי. לערביי טבריה בעיר העתיקה היה ציוד

הלוחמים בתום הקרבות ״טבריה כולה בידינו״.

2622 | 12.4.24 | ד׳ ניסן תשפ״ד | כוכב הצפון | 44