2621 כוכב הצפון גיליון

חינוך

חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש

רבים הילד אף יכיר לו תודה, דבר שלא קורה במקרה של ענישה. למשל אם הילד מסרב להתלבש בבוקר לגן, איך ההורה מגיב? הוא יכול לכעוס עליו, להתעצבן, להפוך את הבוקר לסיוט ולבסוף להלביש אותו בכוח, )לא מומלץ בכלל!( הוא יכול לאפשר לילד ללכת עם פיג'מה אבל לדבר אליו באופן כזה שהילד ירגיש שהוא קיבל עונש כי ההורה אמר לו: "לך עם פיג'מה וכולם יצחקו עליך בגן", )לא מומלץ בכלל!( והוא יכול לאפשר לו ללכת עם פיג'מה ולומר לו: "אם זה מה שאתה רוצה ללבוש לגן, אני מכבד את הבחירה שלך" וכדאי גם לחבק אותו ולהימנע מכעס. כשהילד יגיע לגן, הוא ישים לב שלא יהיו עוד ילדים עם פיג'מה )וגם אם כן, הם לא יהיו רבים(, הילד יבין שהוא בחר ללבוש פיג'מה והתוצאה הטבעית היא שהוא עכשיו שונה. אם לא נפריע, תתקיים למידה של הילד. אך אם נתערב ונהפוך את התוצאה ההגיונית להפסד נקלקל את היחסים ונגרום למרירות. ואיך זה מקדם אותנו לאווירה הנעימה אותה אנחנו מנסים לייצר בבית? זה לא! ועוד דבר, לעיתים אנחנו ההורים מנסים למנוע מילדינו צער, אנחנו הופכים להיות השעון הדובר ומזכירים להם מה הם צריכים לעשות, מתי הם צריכים להתעורר, להתקלח, ללמוד למבחנים וכד' ואז אנחנו לכאורה מונעים מהם כישלון, אבל אל לנו לשכוח אנחנו מונעים מהם גם למידה! כי אם הם לא ילמדו למבחן ויכשלו, הם ילמדו מזה למבחן הבא. לסיכום, כשאנחנו הופכים תוצאה הגיונית לעונש, וכן כשאנחנו מתעקשים לחסוך מהם כל כישלון אנחנו חוסכים מהם התנסות והם אינם מפיקים את התועלת הטמונה בלמידה מתוך תוצאות הגיוניות. בהצלחה!

תוצאה טבעית היא עונש? ליאת גולן מאת:

אז איך להגיב על התנהגות מפריעה ובכל זאת לשמור על יחסים טובים עם ילדינו? התשובה היא שלכל התנהגות יש תוצאה טבעית והגיונית ועלינו לאפשר לילד ללמוד בכוחות עצמו ובאמצעות תבונתו.

ילדיהם, הם אף חושבים: "אני אלמד אותו לקח", "הוא צריך לשלם על ההתנהגות שלו", "אחרי שהוא יסבול הוא יבין איך צריך להתנהג" וכד'. הם הרי לא באמת רוצים שילדיהם יסבלו, בתוך הלב כואב להורים על ילדיהם והם רק היו רוצים למנוע את סבלם, אך כיוון שהם מאוכזבים שילדיהם לא הקשיבו להם, הם מגיבים ממקום ילדותי. אז איך להגיב על התנהגות מפריעה ובכל זאת לשמור על יחסים טובים עם ילדינו? התשובה היא שלכל התנהגות יש תוצאה טבעית והגיונית ועלינו לאפשר לילד ללמוד בכוחות עצמו ובאמצעות תבונתו. כאשר הילד "סובל" מתוצאה טבעית והגיונית ההורה יכול לבוא לעזרתו ובמקרים

אם הילד שלנו יצא החוצה בגשם וסרב לקחת מטריה, הוא יירטב. אם הוא נגע בכוס תה חם, ישרוף לו ואם הוא יתעכב לצאת מהבית בבוקר, הוא יאחר את האוטובוס ויגיע לכיתה באיחור. כל אלו הם מקרים שהתוצאה שלהם טבעית והגיונית. נשאלת השאלה, איך אנחנו מציגים לילדים את התוצאה ההגיונית הזו? כעונש?? "לא התעוררת, מגיע לך! עכשיו תאחר את האוטובוס!" אם כן, אנחנו מעוותים את המצב והילדים מפסידים את הלקח ובמקרים רבים אף נכנסים למגננה ואומרים משפטים כגון: "מה אכפת לי?" "זה לא כואב!" "לא מפריע לי לאחר!" וכד'. הורים רבים חשים כעס נוכח התנהגותם של

בלשון עברית, ליאת גולן, מדריכת הורים מוסמכת 052-6039249

2621 | 5.4.24 | כ״ו אדר ב׳ תשפ״ד | כוכב הצפון | 24