כוכב הצפון גיליון 2619

חינוך

חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש

אנחנו נאפשר לו לבטא את עצמו והעיקר שיהיה שמח ומאושר בחג כה צבעוני ומבדח. לא פעם ראיתי ילדים עצובים, עם איפור ואביזרים מהממים, אבל עצובים. למה? כי הכריחו אותם לעשות משהו בניגוד לרצונם ואף ביקשו מהם לחייך למצלמה. האם זה שווה את זה? לא! לעומת זאת, ישנם מקרים שמחייבים אותנו להציב גבולות. למשל כאשר אנחנו יודעים (כמבוגרים) שתחפושת עלולה לסכן את ילדינו או חלילה לבזות אותם, עלינו להסביר באריכות, ברוגע ובאופן ברור ביותר את הנימוקים שלנו (חשוב שיהיו לנו כאלה). אנחנו רוצים בטובתם, הם צריכים לשמוע את זה, לדעת את זה ולהרגיש את זה. לא מספיק להחליט עבורם וזהו. כדי להפחית את תחושת התסכול, חבקו אותם, הזכירו להם כמה אתם אוהבים אותם ובנחת תאמרו להם שכל מה אתם עושים, אתם עושים לטובתם. גם אם הם יישארו מאוכזבים, המילים שלכם ילוו אותם ויישארו בראשם. אל תוותרו מראש על השיח, הוא מקרב כל כך ותורם ליצירת יחסים וקשר הדוק שמביאים רק טוב. גם כשהם גדולים יותר ומתחילות הבקשות המלחיצות, לצאת עם חברים, להישאר לישון אצל חברות, להשתתף במסיבות פורים כאלה ואחרות וכד'. זכרו שאתם אלה שמחליטים עבורם, הם הילדים שלכם, לא חברים שלכם! אתם צריכים להחליט עם עצמכם מה אתם מסכימים ומה לא, ולהסביר להם את זה בצורה ברורה שלא משתמעת לשני פנים. שימו לב: חשבו היטב טרם אתם משיבים. כי אם אמרתם להם לא, כדאי שתעמדו על כך, לא כדאי להגיד לא, לגרום להם לבכות ולהתחנן ואז לשנות את דעתכם ולהגיד כן. כי אז הם לומדים שהבכי הוא נימוק מצוין שבהחלט מביא לשכנוע.

אנחנו הורים גם בפורים! ליאת גולן מאת:

לא פעם ראיתי ילדים עצובים, עם איפור ואביזרים מהממים, אבל עצובים. למה? כי הכריחו אותם לעשות משהו בניגוד לרצונם ואף ביקשו מהם לחייך למצלמה. האם זה שווה את זה? לא!

נכון, כבר בגיל הגן מלמדים את הילדים: "נהפוך הוא" לזכר הגורל שהתהפך ליהודים לטובה, כפי שמסופר במגילת אסתר. זו הרי הסיבה לכך שאנחנו מתחפשים. זה מקסים כאשר מדובר על תחפושות שונות ומגוונות, אבל יש מספר דברים שאנחנו מקפידים עליהם הן בפורים הן בחיי היום יום. אחד מהם הוא הסמכות ההורית שלנו. אנחנו אלה שמנתבים את הדברים המהותיים בבית, אנחנו מקבלי ההחלטות החשובות ואנחנו עושים זאת תוך מתן כבוד לילדינו, תוך התחשבות בצורכיהם, תוך שיתוף הרציונל שעומד מאחורי ההחלטות

שלנו ותוך שיח משקף. בכך אנחנו מעבירים לילדינו מסר שאנחנו רואים אותם, שהם לא שקופים ושאנחנו מחשיבים אותם גם אם בסוף אנחנו החלטנו. אך האם אנחנו מחליטים תמיד? תתפלאו, התשובה היא לא! אם הילדה מבקשת להתחפש לשוטרת ואנחנו היינו מעדיפים שתתחפש לנסיכה, זו בעיה שלנו. אם היא מרגישה טוב בתחפושת של שוטרת, עלינו לאפשר לה לחוש ביטחון ולהראות לה שיש לה דעה ואנחנו מחשיבים אותה. כמו כן, אם חלמנו שהבן שלנו יהיה מוכר ממתקים, אך הוא מעדיף להתחפש לשחקן כדורגל,

חג פורים שמח ומבדח, בהצלחה!