2617 כוכב הצפון גיליון

חינוך

חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש

צועק" "נמאס מהצעקות שלך" וכד'. הרי בטוח ישנן פעמים שהוא לא צועק. מה אנחנו עושים אז? האם אנחנו מוצאים את המקום לחזק אותו ולהגיד לו: "מאוד נעים להקשיב לך עכשיו כשאתה מדבר בנחת"? מניסיון בהדרכת הורים, ברוב המקרים רק החלק הראשון מתקיים. כלומר ההורה "מחזק" את הילד, רק כאשר הוא צועק, אבל כשהוא מדבר בנחת, ההורה לא מייחס לזה חשיבות ובטח לא מחזק אותו על כך באותו סדר גודל שהעיר. אז מה הילד לומד? )גם אם זה בתת מודע שלו( הוא לומד לקבל חיזוקים שליליים. ואם רק נעצור רגע ונבין שאנחנו אלה שמעצימים התנהגויות )לכאן או לכאן(, יהיה לנו הרבה יותר קל לחנך אותם ולראות אותם שמחים ומרוצים. ועוד דבר קטן, אין מטה קסמים, הדברים לא קורים מיד אחרי התעלמות אחת או שתיים, או אחרי חיזוק אחד או שניים, כל שינוי מהותי הוא תהליך. בהצלחה.

למה ילדים לא מרוצים ליאת גולן מאת:

כולנו רוצים ילדים בטוחים בעצמם, ילדים מחונכים, בעלי מידות טובות וערכים. אנחנו משקיעים בהם, עושים למענם כל כך הרבה, והם לא תמיד מרוצים, לא תמיד מקשיבים לנו ולא תמיד שמחים כמו שהיינו רוצים.

אני שומעת לא מעט הורים שחשים עצב ותסכול נוכח התנהגות ילדיהם. "הילדים שלי לא נראים מספיק שמחים", "בבית הם משתוללים וצועקים ובחוץ הם כמו דגים", "אין להם מספיק ביטחון" ועוד. כולנו רוצים ילדים בטוחים בעצמם, ילדים מחונכים, בעלי מידות טובות וערכים. אנחנו משקיעים בהם, עושים למענם כל כך הרבה, והם לא תמיד מרוצים, לא תמיד מקשיבים לנו ולא תמיד שמחים כמו שהיינו רוצים. ואז אנחנו מרגישים רע, מרגישים שפספסנו משהו, מרגישים שאנחנו לא ההורים שחלמנו להיות. אז למה הם לא שמחים? מה חסר להם? כל הורה צריך להתבונן היטב בילדיו ולברר עם עצמו מה הוא עושה כאשר ילדיו לא מתנהגים כראוי. כי קל מאוד לראות במה הם לא בסדר: הם צועקים, מקללים, לא מקשיבים, גורמים לנו לבקש פעמים רבות כל בקשה והם כנראה נמצאים במצב שמכונה: העסקת יתר. במצב כזה הילדים מעסיקים את ההורים בלי הרף. הם מבקשים בקשות מוגזמות או לא הגיוניות, או סתם כך, מרבים להתלונן על כל מיני דברים, מסרבים להקשיב כשמבקשים מהם להתקלח, לאכול, לא להציק לאחיהם הצעירים וכד'. וכל זה קורה רק כי הם רוצים יחס ותשומת לב. כי כאשר כל זה קורה, מה הורים רבים עושים בתגובה? נוזפים, צועקים, מפצירים, כועסים, סופרים ובעיקר- "מתעסקים" בהם. גם אם ההתעסקות היא התעסקות שלילית, זו עדין התעסקות וכך הילדים מקבלים את מבוקשם, כך הם מקבלים תשומת לב )אף אם היא שלילית(. אז מה כדאי לעשות? כדאי לנסות ולהתעלם!!! לפעמים זה מאוד קשה, לפעמים זה בלתי אפשרי, נכון. אז כאשר זה בלתי אפשרי, לא נתעלם. אבל תודו, לפעמים זה אפשרי. לא כדאי להעיר על כל דבר שלא נראה לנו, לא כדאי לבקר אותם בכל פעם שהם

לא עושים בדיוק מה שאנחנו מצפים מהם לעשות. כדאי מצד אחד להשתדל להתעלם ומצד שני לחזק התנהגות רצויה וזה חשוב הרבה יותר! למשל: כאשר הילד שלנו מדבר רוב הזמן בצעקות. אנחנו מגיבים בכעס: "די כבר לצעוק" "אתה כל הזמן

צעיר מטבריה מואשם במעשים מגונים ילדים ונערים ברשת 11 ב

שילדיהם משחקים לכאורה במחשב. חלק מהילדים שנפגעו הם בעלי צרכים מיוחדים. בכתב האישום מוזכר מקרה שבו הגיע והחל לשחק איתו 11 הנאשם לילד בן בפורטנייט. "הוא נהג לקיים עם הקטין שיחות וידאו יומיות. לבקשת הנאשם, חשף הקטין בפני הנאשם את איבר מינו וזאת בתמורה לטובות הנאה בפורטנייט, הכל לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני", כתבה עו"ד זהבי בכתב האישום. הפרקליטות מבקשת לעצור את חביב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. מהסנגוריה הציבורית, שמייצגת את חביב, נמסר בתגובה: "לאחר שנלמד את חומר החקירה, נשקול את המשך צעדינו".

פדופיל הפורטנייט, גילי אוראל חביב מטבריה מואשם שביצע מעשים 21 בן קטינים, אחרי שיצר קשר דרך 11 מגונים ב משחק הפורטנייט ושידל אותם לשלוח לו תמונות וסרטוני עירום בתמורה לאלמנטים דיגיטליים בתשלום. במשטרה נדהמו לגלות בחקירה שהיה בקשר מיני עם עוד עשרות ילדים, חלק מהקורבנות היו בעלי צרכים מיוחדים. בכתב האישום, חביב נאשם בחמש עבירות של מעשים מגונים בקטינים, עשרות עבירות של גרימת מעשה מגונה בקטינים, הטרדה מינית, הפרת הוראה חוקית ופגיעות בפרטיות של קטינים. הפרשה תידון בבית המשפט המחוזי בנצרת. החוקרים, נדהמו לגלות מה קורה בזמן

2617 | 8.3.24 | כ״ח אדר א׳ תשפ״ד | כוכב הצפון | 18