2616 כוכב הצפון גיליון

ממורשתו של אהרון אמסלם 1931-2023 אחותי עליזה...

אחותי עליזה בילדותה. צילום: אוסף פרטי

אותם אחד אחד לפני שנכנסו לפחים ויצאו משם לאחר כמה ימים ראויים למאכל לאחר תיבול והמלחה... עליזה הזכירה לי תמיד איך גדלנו בגן עדן של ילדות בחצר הבית שלנו עם עצי ההדר, הזית, התאנה וגפני הענבים ועם עשרות האפרוחים שבקעו מביצי הדוגרות שבחצר. איזה קרקורים...

האחות והאחים. צילום: אוסף פרטי

הורי מרים ויעקב אמסלם עליהם השלום ילדים, 7 בנו בית לתפארת והביאו לעולם בנות. 2 בנים ו- 5 ,6 גדלנו בבית האבן ברחוב המגינים בשכונת ג'וב אל באן, מול בית יעקב אבולעפיה ובניין חברת חשמל. לצער כולנו את בשורת האיוב על נפילתו של אחי אליהו שנהרג בקרב על צמח, ,1948 קיבלנו בערב ליל הסדר של פסח שבועות לפני הכרזת המדינה. במקום 3 להסב לשולחן הסדר התכנסנו ליגון ואבל. מאבי יעקב עליו השלום נפרדנו .1963 באוקטובר 1972 אחי משה נפטר בפתאומיות ב- משבץ מוחי. 46 כשהוא כל כך צעיר בגיל (42 מאחותי שולמית החברמנית הצעירה ) והיפה נפרדנו בשל מחלה קשה, מיד לאחר הפרידה מאחי משה ז"ל. כך נותרנו עם אימא מרים הלביאה שעברה כל כך הרבה אסונות, רק ארבעה. שלושת האחים, התאומים שמואל –מולה, אברהם אברום ואני-אהרון ואחותינו עליזה. עליזה היתה תמיד חכמה שקטה וצייתנית, 1934 ילדה טובה טבריה... נולדה בפסח בת חמישית למשפחה הנפלאה שלנו. עליזה למדה כמוני בבית הספר אליאנס, אחר כך בתיכון, אך עד כיתה י"א. היא המשיכה ללמוד אבל מחוץ לעיר בחיפה, שם נרשמה לסמינר לגננות של בית הספר הריאלי. היא גרה אצל דודתנו אסתר )אחות אבינו( ואני אמרתי לה שמתאים לה להיות יותר מגננת! היא צריכה לשאוף ליותר מזה, אבל זו היתה בחירתה....

אחר כך עבדה כגננת במנחמיה ושם גם גרה אצל משפחת שליטא, אצל מנחם, אחיו של בני שליטא, ראש המועצה המיתולוגי של המושבה, שלימים כיהן כחבר כנסת. לאחר מכן התגייסה עליזה לצבא ועם שחרורה עברה וחינכה הפעם בגן את ילדי שיכון ב' בטבריה. אני זוכר היטב את תקופת הילדות ואת אחיותי שולה ז"ל ועליזה שתבדל לחיים ארוכים, שחלקו חדר משותף והמתיקו סודות. הן הרבו לקרא ספרים שהיו בספרייה הבייתית שלנו שהיו בה הרבה כרכים, כולל תולדות הספרות העברית, דברי ימי העולם של דובנוב, סיפורי המיתולוגיה היוונית ואף את התנ"ך ופירושיו. גם אני אהבתי לקרוא ספרים ולשמוע תוכניות ברדיו הגדול שהיה ממוקם בסלון הבית. כך גילינו עולם תרבותי שלם. 12 אני זוכר את עליזה כילדה בת )בתמונה( אוכלת בהנאה את התותים העסיסיים מהעץ הענק בפתח הבית שלנו. ואיך שהיא אספה כל בוקר את הביצים שהטילו התרנגולות שהתרוצצו בחצר הבית שלנו. ואיך שהיא עזרה לאמא להכין את המאכלים הנהדרים והטעימים: סופריטו, מדורטה, במיה ומג'דרה, חמוד, עקוב ומדיאס קישואים... איך עזרה לאמא מרים עם עלי הגפן הממולאים והזיתים מעץ הזית בגינה, שנקטפו, נשטפו ואנחנו הילדים שברנו

אחותי עליזה ביום נישואיה. צילום: אוסף פרטי

עם חברי 1956 עליזה התחתנה בשנת הטוב, בן דודי, משה טבול )טל(- בן למשפחה שורשית בטבריה. הם הקימו יחד משפחה לתפארת, הביאו ילדים נפלאים: עמירה, אביהו, 4 לעולם יעקב ודפנה, נכדים ונינים. משה ועליזה עבדו קשה במשך עשרות שנים– בחקלאות ביזמות בהקמת מפעל בלוקים ביבוא חומרי בנין ובמלונאות. משה טל הקים על השטח בו גידל עגבניות ליד התחנה המרכזית בטבריה, מפעל בלוקים "בלוק את מלון 1978 הגולן" ואחר כך בשנת רסטל. הבן אביהו נכנס גם הוא לעסקי Sea of המלונאות והקים את מלון שנמכר בימי הקורונה בעסקה Galilee יוצאת דופן ומרשימה לרשת ישרוטל. בכל השנים היתה לנו אחווה משפחתית עם המון יצירה משותפת. איזה בר מזל אני, איזה משפחה נהדרת.

תקשיב, תבין ותעשה 1931-2023 אהרון אמסלם

2616 | 1.3.24 | כ״א אדר א׳ תשפ״ד | כוכב הצפון | 8