כוכב הצפון גיליון 2612

דעה

חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש

יותר פרו- ישראלית, מניצול שואה שהגיע לאותו דיון כשופט וחשבנו שהוא לטובתנו. אז לכל מי שצפה בתקשורת הישראלית המגויסת ולא נחשף באמת למה שהיה, אצטט את דברי אהרן ברק מהדו"ח שלו בהאג: "מוניתי ע"י ישראל, אבל אני לא סוכן של ישראל. המצפן שלי הוא חיפוש אחר מוסר, אמת וצדק". ככה בדיוק נראה היהודי הגלותי הקלאסי שחושב עדיין לרצות את "הפריץ" ולא לדאוג לטובת עמו לכן אני חושב שהשם הכי נכון למלחמה הזאת הוא "משיב הרוח". באותה שבת זה היה היום בו התחלנו 7.10 שמחת תורה ה להגיד בתפילה "משיב הרוח ומוריד הגשם". כעת אנחנו צריכים להשיב את "הרוח הישראלית" שנפגעה באותה שבת ולא רק. להחזיר את הרוח היהודית-ציונית שכבר רואים אותה בגיבורי ישראל החיילים שלנו. כבר רואים אותה באזרחים הנרתמים למען החיילים והמדינה. רק בגלל אותה רוח, נוכל להגיע ולהכניע את אויבנו. אבל לא פחות חשוב להחזיר אותה בציבוריות הישראלית. עם ישראל חי ! כמובן שמילות השיר של שלומי שבת מהפזמון, הכי מדויקות לסיום הדברים: "אני את והא-ל שלצידי עוד ננצח. לא בגלל הכוח, רק בגלל הרוח הנושבת בגבי".

רק בגלל הרוח מאת: מאיר אוחנה.

זה היה היום בו התחלנו להגיד 7.10 באותה שבת שמחת תורה ה בתפילה "משיב הרוח ומוריד הגשם". כעת אנחנו צריכים להשיב את "הרוח הישראלית" שנפגעה באותה שבת ולא רק. להחזיר את הרוח היהודית-ציונית שכבר רואים אותה בגיבורי ישראל החיילים שלנו. כבר רואים אותה באזרחים הנרתמים למען החיילים והמדינה.

חיקוי שמגיל קטן מחנכים אותם לטרור ונאציזם. השבוע צוין "יום השואה הבינלאומי" 120 וההבדל בין השואה ההיא לשואה לפני כ ימים הוא האפשרות להגיב. אז, עם ישראל היה צריך להסתמך על "בנות הברית" שנזכרו מאוחר מידי שיש רצח עם ברחבי אירופה. היום, יש לנו ב"ה צבא ומדינה משלנו כדי שנגן עליה ועל האזרחים. גם אם לכל מיני בעלי גלימות בהאג זה פחות מוצא חן. אגב זה, שופטת מאוגנדה יצאה

מלחמת "חרבות ברזל" שעדיין נושאת את השם הזה, עוטפת את האומה הישראלית באין ספור היבטים. מהנרצחים במעשי הטבח והזוועה מאותה שבת, דרך חטופים שעדיין שם בשבי חמאס וממשיך דרך חללי צה"ל שנופלים למען המולדת. בין לבין יש את משפחות השכול שלצערנו, הרשימה מיום ליום רק ממשיכה להתמלא ולהכניס לתוכה עוד ועוד יתומים קטנים ואלמנות צעירות. הלב נקרע לי השבוע כאשר ראיתי קטע קצר מראיון של אשתו של אחד מהנופלים בשבוע שעבר, אלירן יגר הי"ד. אשתו רעיה סיפרה בראיון איך היא הייתה צריכה לבשר לבנה הקטן על מות אביו שנלחם באותם רעים. היא מספרת שהבן הקטן שאל: "אז מי יהיה אבא שלי"? השאלה של הילד כמו חרב מברזל היישר ללב של כולנו. בקול בכי ודמעות השיבה: "אבא תמיד יהיה אבא שלך". העדות הזאת שהאמא תיארה, הייתה השיחה הכי קשה שעשתה בחיים שלה, כהגדרתה. אותה עדות צריכה להיות התשובה של מדינת ישראל לדו"ח תגובה לבית הדין לאנטישמיות וצביעות בהאג. אנחנו מקדשים את החיים וכל נופל ונופלת, מפלח לכולנו את הלב ולא משאיר אותנו אדישים. הם-פראי האדם והרעים כמו שתיארה האמא, ביקשו לפגוע ולטבוח בנו ביום שבת אחת. אותם רעים צריכים למחות מעלינו והם העמלק של הדור הזה. אותו עמלק שקראנו בשבת שעברה בפרשת שבוע שצריך למחות אותו מהאדמה. אותו שנה היה בדמותם של 80 עמלק שלפני כ הנאצים ימ"ש. מגיע כעת בדמות חמאס ועוזריהם. חשוב להזכיר באותו הקשר, שבעזה אין "חפים מפשע" אלא "מחפים על פשע". בכל בית ובית שחיילי צה"ל נכנסו לעזה מצאו חומרי תעמולה, כרזות ותמונות של היטלר ימ"ש. ללא ספק יש להם מודל

ממשיכים לפתח בגליל

לשיתופי הפעולה הקודמים שעסקו בחיזוק המרכז הרפואי, הבאת רופאים איכותיים למערכת ופיתוח מצוינות, התמקד הפעם השיח בנושא מרכז השיקום בהקמתו יש לנו הזכות להיות שותפים". בתמונה מימין לשמאל – רובי לוזון, יוסי מלכה הפרויקטור המלווה את הקמת המרכז, היועצת טליה עומר וראש תחום תעסוקה ותעשייה יואב ועקנין. צילום – יוסי מלכה

מעמיקים את שיתופי הפעולה בתחום הבריאות: בכירי הרשות לפיתוח הגליל סיירו השבוע בשיתוף אשכול כנרת עמקים במרכז הרפואי צפון (פוריה) ונפגשו עם הנהלת בית החולים לפגישה מיוחדת שמטרתה חיזוק והעמקת שיתופי הפעולה בין הרשות לפיתוח הגליל למשרד הגליל, הנגב והחוסן הלאומי ובית החולים מ"מ מנכ"ל הרשות רובי לוזון "בהמשך