כוכב הצפון גיליון 2605(1)

חדשות מקומיות

חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש

במלאת שלושים לפטירת יוכבד (יוכי) גבאי קוגוט ז"ל

תקווה שתמצאי שלווה ונחת, את האהבה אנחנו נספק לך מכאן, וסלחי לנו אם לא עשינו מספיק בכדי להציל אותך. אין לי ספק שאמא רצת להיטמן במקום היפה בו אנחנו עומדים, המקום בו נולדה וגדלה, היא הייתה טבריינית גאה, ומי שהעז ללכלך על טבריה קיבל ממנה הרצאה שוטפת על מעלותיה של העיר. מיכה אדוני ספד ליוכי באומרו: בילדותה הייתה יוכי בת בית. כבר אז ידענו שהיא נועדה לגדולות. אני אומר היא הייתה פספוס אחד גדול. היא סימלה את ארץ ישראל היפה והערכית. בפי משפחתה היא נקראה, "תולעת ספרים", סקרנית ללא תקנה. המלאכים חשבו אחרת והיא נקראה לבית דין של מעלה בטרם זמן כדי להצטרף 9.00 לבעלה ז"ל. ביום שני הקרוב בשעה יפקדו 23 / 12 /18 בבית העלמין הזורעים מוקירי זכרה את קברה במלאת שלושים לפטירה. יהי זכרה ברוך.

לטיפול הרשות. בבוקר, הועברה הגירית בעזרת פקח הרשות עדי בכור, ווטרינר הרשות תומר ניסימיאן והם פינו אותה לבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי ברמת גן. וטרינר רשות הטבע והגנים, תומר נסימיאן: "האזרחים והאזרחיות מוכיחים שוב ושוב כמה חשוב שיתוף הפעולה בין הגורמים המטפלים לבין כל אחד ואחת מאיתנו. ערנות והבנה שמשהו לא כשיר אצל החיה, ההבנה שהיא נמצאת במקום שאליו היא לא שייכת והקריאה לגורמי המקצוע – הצילה את הגירית. עם צמצום שטחי המחייה לחיות הבר, זו האחריות של כולנו לפקוח עיניים ולראות אם יש מי שזקוקים לעזרתו." חן ניניו, מתנדב חי - בולנס ומנהל "חן שירותים וטרינריים": "שמחתי לעזור לתושבים המבולבלים, שנתקלו בחיה שלא מעכיר את רוחו, וכך אני מרגיש. אמא נולדה לזוג יוצאי עירק, ילדות מאושרת, היא גדלה בתקופה שלא היה בה הרבה, אבל לא היה חסר כלום. בעיניי היו לה שני מפעלי חיים, האחד אני והשני הסיעוד. בסיעוד החלה בבית החולים פוריה. השלימה לימודי הסמכה בבית החולים זיו בצפת. עבדה במחלקה פנימית, כירורגית, במיון ובמרפאת גסטרו וגם לאחר פרישתה המשיכה להזדהות כ״אחות״. החמלה, הטיפול המסור, העזרה לזולת והרחמים הם בנפשה. השתמשה בכל משאביה בכדי לקדם אותי, ואת הדוקטורט שלי במדעי החיים אני מקדיש לה בגאווה, הוא שלה כמו שהוא שלי. כי אין אהבה כמו אהבה של אמא. היא השתוקקה ללמוד, חדה ואינטליגנטית, הייתה ידענית גדולה, אהבה צפרות והכירה את כל שמות הציפורים, וגם דעתנית לא קטנה. אז זכינו לקבל מתנה ולגור איתה במשך שנה וחצי. חשוב לי להדגיש שאמא הייתה צמאת חיים ונלחמה עד הרגע האחרון. אמא, כולי

ד"ר אבירם בנה נשא דברי הספד לזכר אימו . אמא שלי, מלכה שלי, אוצר 19.11.23 ביום שלי, חברתי הטובה ביותר, הו מר לי מר ליבי היום עליי רע, אם רחלה איננה, אני אנה בא, בערב כי אצא אל משעול הקמה, ורחל אין עמי, אין עמי הנשמה. ואכן מר לי מר, מתוך שיר האהבה של חיים נחמן ביאליק, ״היא יושבה לחלון״ ששר אריק איינשטיין. שיר שאמא חשבה כאחד היפים בשפה העברית. בו מתאר המשורר שחסרונה של אהובתו אפילו לכמה שעות

ראו מעולם. הגירית הזו יפיפייה, והיה ברור לי שהיא צריכה עזרה וטיפול. אני הייתי חלק משרשת החילוץ, ורק בזכות שיתוף הפעולה של כל הגורמים הצלחנו להציל את החיה המדהימה הזו." הגירית המצויה, היא יונק ממשפחת 90 הסמוריים, גודלה יכול להגיע לכ סנטימטרים, גופה אפור ופניה מעוטרים פסים שחורים ולבנים. הגירית ניזונה בעיקר בשטחי חורש ובמרחבים הפתוחים, כאשר מגיעה לאזוריי מגורים – עושה זו במקרה לאחר שהתקשתה למצוא מאורה למחייה.

באה לחפש סופגניות לחג? גירית הופיעה בחדר מדרגות בבניין בטבריה ופונתה לטיפול בעזרת מתנדב רשות הטבע והגנים.

"יש לנו חיה מוזרה בבניין", אלו המילים שפתחו את שיחת הטלפון שקיבל חן ניניו, מתנדב בחי - בולנס ברשות הטבע והגנים ובעל עסק לחילוץ והצלת בעלי חיים "חן שירותים וטרינרים". אחד מתושבי הבניין ברחוב הנרקיס בטבריה התקשר לחן וביקש שיגיע לעזור להם לפנות את החיה שהופיעה על מדרגות הבניין. כשהגיע, חן הבין מיד שזו היא לא סתם חיה מוזרה, אלא גירית מצויה, שהתרחקה מאוד מהבית. הגירית, שחיה בדרך כלל בשטחים פתוחים ובחורשים, איכשהו מצאה עצמה במרכז מגורים בעיר הצפונית. בהגיעו לבניין, חן ראה שמצבה הפיזי של הגירית לא טוב ושהיא מתנהגת בצורה מוזרה, לכן התקשר במיידית לפקח האזורי של רשות הטבע והגנים אורי אביטל, שנתן לו אישור ללכוד את החיה ולשמור עליה עד שתעבור