כוכב הצפון גיליון 2601

דעה

חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש

מצד המגזר החרדי לעבר חיילי צה"ל, מרשים מאוד. לפתע גם חילונים שהיו ניזונים משנאה לחרדים דרך התקשורת, כאשר רואים את אותם חרדים בשטח, מתמלאים גאווה ורצון עז לחבק ולהתחבר. חרדים אפילו נצפו עוזרים בחקלאות ביישובי העוטף, כדי להמשיך לקיים חקלאות ישראלית למרות המחסור בכוח אדם. ביום שיחוררה מהשבי של החיילת אורי מגידיש מעזה, נצפו חסידים פוצחים בריקוד שמחה בחוצות העיר קריית גת. בסרטון שרץ ברשתות החברתיות, נראה בחור צעיר מבקר את החברה שלנו שהגענו לקטע של שנאה במדינה ולטענתו זה האויב הגדול מכולם. אבל לפתע ביום לא בהיר בכלל עם אסון כבד מאוד, אנחנו נאלצים להבין מי אנחנו וכמה חשובה הלכידות החברתית. באותו סרטון הוא אמר משפט שנצרב לי: "חמאס שרף יישובים, אבל אנחנו שרפנו את הבית". הגיע הזמן כעת שנה, לבנות את ה"בית" מחדש. 75 אחרי החודש האחרון מוכיח שהחומרים ותוכניות הבנייה כבר מוכנים וכבר צריך להתחיל לבנות את הבית בצורה כזאת שאף אויב לא ינסה לאתגר אותנו. צריך לזכור "עם ישראל חי" והפעם גם מלוכד חברתית! נ.ב: רגע לפני שליחת הטור, נשמעים עדויות על התנהלות חריגה בגבול הירדני. תושבים בעמק הירדן בחרדות. נקווה שהפעם מי שצריך לטפל בזה "לא יחזור לישון".

כאן בונים! מאיר אוחנה. מאת:

"חמאס שרף יישובים, אבל אנחנו שרפנו את הבית". הגיע הזמן שנה, לבנות את ה"בית" מחדש. החודש האחרון 75 כעת אחרי מוכיח שהחומרים ותוכניות הבנייה כבר מוכנים וכבר צריך להתחיל לבנות את הבית בצורה כזאת שאף אויב לא ינסה לאתגר אותנו. צריך לזכור "עם ישראל חי" והפעם גם מלוכד חברתית!

שמודבקת עליו מדבקה של "שלום עכשיו". תיאורית "השלום" התנפצה! נמשיך לחברה החרדית. בתחילת השבוע החמישי מאז אותו אסון, כבר הספיקו להתגייס חמישה מחזורים של חרדים שבכל , רובם 30 חרדים. רובם מעל גיל 120 מחזור ילדים ורובם ככולם פשוט 4 כבר עם מעל עזבו הכל והרגישו צורך עז דווקא עכשיו להתגייס. אחד מאותם מתגייסים אמר רגע לפני גיוסו: "אם רבי עקיבא התחיל ללמוד , אני יכול 40 אותיות א ב וללמוד תורה בגיל ."40 להתגייס בגיל לצד זה, יוזמות ברוכות של גמילות חסדים

שבת שמחת תורה, השבת הרצחנית לפני מעל חודש ימים חקוקה ותיחקק כיום של אחד האסונות הכי גדולים במדינת ישראל מאז הקמתה. רבות דובר וסופר ועוד ידובר על המחדל, על הנספים, על החטופים שבמהרה כולנו מקווים לראותם כאן בחזרה. אבל הפעם אני בוחר להתמקד בפן החברתי של לפני ואחרי אותו יום קשה ורצחני. יום לפני האסון הנורא, החברה הישראלית הייתה בשפל ברמת השיח והשנאה. ביום שישי עוד נערך דיון בבג"ץ האם לקיים הקפות שניות בכיכר דיזינגוף בת"א! שרפו סוכות ברחבי הארץ והפריעו לתפילות בעיצומו של יום כיפור ואף גירשו מתפללים ממקומות ציבורים שבהם התפללו. ביום שבת היה האסון הנורא ויממה לאחר מכן, החברה הישראלית כמעט במלואה, שינתה מעלות. הטיב לתאר זאת 180 פאזה ב הפרשן הפוליטי, יעקב ברדוגו : "ישראל הופכת יותר ויותר לישראל יהודית. תם הוויכוח האם 'מדינה יהודית' או מדינת 'כלל אזרחיה'. הוויכוח הטריטוריאלי איבד את עצמו והחרדים במהפך גדול". אני מוסיף "מהפך גדול קרה גם בקרב השמאל בישראל". נתחיל בשמאל. אנשי תקשורת לצד אזרחים מתוך יישובי התופת מאותו אסון ושאר אזרחי המדינה, משמיעים כעת אמירות שהיו שייכות לעיתים לזרם "הימין הקיצוני". לפתע אמירות כמו "לשטח את עזה" או "להיכנס בהם עד הסוף". הפכו לקונצנזוס במדינת ישראל. הרבה בשמאל מכים על חטא איך לא ידעו לזהות את האויב? איך נפלו בכל מיני תיאוריות של "שלום"? אחת התמונות המצמררות שנתקלתי בהם הייתה תמונה של חלון סדוק בקיבוץ בארי

דייג אוהב דגים? – בדגי כנרת אלי המוכר הוא זה שאוהב את הדגים. הצלחתי ברגע של מנוחה לתפוס את אלי נח על הספסל בחוץ בטרם ייכנס אל המרוץ למתן שרות ללקוחות "דגי כנרת". אן כמו אלי בענייני דגים. במסגרת השרות שלו אפילו יש לו

תפריטים איך להכין כמעט כל דג שהוא מוכר ובאיזה טעמים, לא פעם ביום שישי יש גם כוסית עראק שהם מכינים. בקיצור אמרתם אלי אמרתם דגי כנרת. אפילו הדגים מדברים איתו והוא מבין אותם. אחלה אלי שבעולם.