כוכב הצפון גיליון סוכות 2597
דעה
חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש
וגורשו בגלל טענת כזב להפרדה מגדרית, בו בזמן שהחציצה סומנה עם דגל ישראל ללא אכיפה וכפייה ולצורך סמליות בלבד. גם המשטרה הסכימה שזו אינה חציצה פיזית, ולמרות הנחייתה המוחים לקחו את החוק לידיים ו'הגנו' על בג"ץ בטענה שהמתפללים 'ביזו' את החלטתו, והמחזה שנראה לא יישכח, מפגינים יהודים גירשו באלימות מתפללים יהודים במדינת היהודים! לאיפה עוד אפשר להתדרדר? ולמרות שרוב החברה מוקיעה תופעות מכוערות כאלו, ישנו קומץ מסוכן שחותר למחיקת זהותה היהודית של המדינה ומנסה להוביל לכאוס ולרמיסה של כל הסכמה שנבנתה כאן. מימין ומשמאל חייבים לגנות ולהוקיע את המיעוט שיצא מכלל שליטה ולסמן לו את מקומו האמיתי בשולי החברה הישראלית, כי כל בר דעת מבין שלולי שמירת המסורת היהודית אין זכות קיום למדינת ישראל. אם מישהו חשב שראש העיר יתנהל כמבוגר האחראי, התבדה. חולדאי זיהה כאן רווח פוליטי לבחירות המתקרבות וקפץ עליה כמוצא שלל רב. הוא יודע שאם היה מאשר את התפילה איך שהיא הוא היה מפסיד קולות 'נאורים' של אנשי המחאה שהיו עורקים ליריבתו מיש עתיד. גם לפיד לא החמיץ את ההזדמנות ורכב על גל ההסתה והצליח למשוך איתו על הדרך את גנץ שלא מפספס ונופל לכל בור שלפיד חופר לו, ובמקום לגנות את המפגינים הוא רץ לגנות את נתניהו שכמנהיג עשה את הדבר הנכון ורץ לגנות את חילול היום הקדוש בעם היהודי. ולסיום, אנשי השנה שלי הם אותם הרוב השפוי הרוצה שמסורת ישראל תישמר לדורי דורות ויום הכיפורים בשבילם ימשיך להיות קדוש ומאחד כאחד!!
נאורות על תנאי רועי ויזאן מאת:
מימין ומשמאל חייבים לגנות ולהוקיע את המיעוט שיצא מכלל שליטה ולסמן לו את מקומו האמיתי בשולי החברה הישראלית, כי כל בר דעת מבין שלולי שמירת המסורת היהודית אין זכות קיום למדינת ישראל.
שכולנו נמצאים בחשבון נפש עם בורא עולם, צמים ומבקשים שיסלח לנו על השנה שחלפה בתקווה להיכנס לשנה החדשה נקיים וזכים כשלג. כולנו יחד שמאל וימין, חרדיים וחילוניים נפגשים באהבה בבית הכנסת השכונתי, לחלקם הגדול זה קורה רק פעם אחת בשנה וזה נותן השראה לשנה שלימה. אותם 'מפגינים נאורים' שֶׁמָחו נמרצות נגד אותה הפרדה מגדרית, איפה הם היו במצעדי הגאווה במרחב הציבורי בת"א ובירושלים, שאף חלק גדול מהמרחב הציבורי נסגר? איפה נעלמו אותם 'נאורים' במרוץ הנשים בת"א שכולל הפרדה מגדרית? היכן הסתתרו המפגינים בתפילת המוסלמים שהייתה בהפרדה - איך לא- ב'עיר הנאורה'? אבל חלילה, תפילה ביום כיפור במרחב הציבורי אסורה, מתפללים מגורשים בבושת פנים לקול צהלות ההמון, חילונים רבים הכמהים למסורת מתחננים להתפלל במרחב הציבורי
הטור השבוע היה אמור להתמקד בבחירת אנשי השנה בתחומים מסוימים, אבל אי אפשר היה להתעלם מאירועי כיפור תשפ''ד שאירעו במדינת ת''א ביום הקדוש והמאחד ביותר של העם היהודי. המחאה שנולדה עם הקמת ממשלת הימין, הגרעין הקשה שלה התחיל בת"א והתפשט בהדרגה למוקדים נוספים שנדבקו בהסתה פרועה נגד הדמוקרטיה בהתגלמותה, ומהזכות הקדושה להביע מחאה לגיטימית במדינה דמוקרטית על הפסד צורב, זה הפך למחאה אלימה משסה ודורסנית שאין לה אח ורע. הסימפטום התחיל לחלחל כבר בחילול ימי הזיכרון הלאומיים שהיוו עבור כלל החברה בישראל קונצנזוס מלא והמחאה לא בחלה בשום אמצעי למרות הדרישות החוזרות מהרוב השפוי לעצור ושיש קווים שאסור לחצות, והתברר שאחד מקווי היסוד של המחאה הוא שאין קווים אדומים, ולא פלא שזה הגיע ביתר שאת ליום הכיפורים, יום
רועי ויזאן, יועץ ופרשן פוליטי. לתגובות:
gmail.com@roei123489
Made with FlippingBook - Online catalogs