כוכב הצפון גיליון 2587

דעה

חדשות עדכניות באתר האינטרנט החדש

מהחיסכון ארוך הטווח שיעמוד לרשותם בעתיד בעת הגעתם לגיל הפרישה. חוסכים פדו קרנות השתלמות וקופות גמל, ובמקרים יוצאי דופן אף משכו את כספי הפיצויים הפטורים ממס מקרנות הפנסיה.. וכך, אנחנו מגיעים ליתרות שליליות עדכניות חסרות תקדים בהיקף של מעל , בחשבונות העובר ושב ₪ מיליארד 10 של ציבור הצרכנים. ויתרות אלה הן ללא האשראי הנוסף שאנחנו לוקחים מחברות כרטיסי האשראי, וההלוואות שניתנו לנו על ידי הבנקים. אני מציע לכל אותם משקי בית שחורגים מהתקציב השוטף החודשי שלהם, כלומר סך ההוצאות החודשיות שלהם עולה באופן קבוע על סך ההכנסות (משכורות חודשיות), להסדיר בצורה נכונה עד כמה שאפשר את יתרות החריגה בחשבונות הבנק. ראשית, לסדר מסגרת אשראי מאושרת על ידי הבנק, כל לקוח משלם ריבית על המסגרת לפי סכומים מדורגים שקובע הבנק, וגם זה לפי מידת חוסנו של הלקוח וכמובן גובה המשכורת שהוא מקבל כל חודש. אמנם גם שיעור הריבית על מסגרת האשראי המאושרת, הוא חריג וגבוה, אך עדיין זול יותר מחריגה ממסגרת לא מאושרת של אשראי בבנק. דבר נוסף, להאריך ככל האפשר את תקופת הלוואות המשכנתא הקיימות, הריבית שאתם משלמים על ההלוואות הללו היא הכי זולה במערכת הבנקאית, ומעבר לכך הקטנת התשלומים השוטפים של החזרי המשכנתא, תעזור לכם לא לחרוג מהתקציב השוטף החודשי. אפשרות נוספת שקיימת לבעלי החוב היא לקחת הלוואה על חשבון החסכונות ארוכי הטווח שעומדים לרשותכם, כלומר מקרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, גם במקרה זה הריביות על ההלוואות יהיו נמוכות בשיעור ניכר אל מול האשראי הבנקאי, במיוחד אם חורגים מהמסגרת המאושרת. והכי חשוב, להשתדל ככל הניתן למרות יוקר המחיה, לנהל תקציב חודשי שוטף של משק הבית בצורה מאוזנת וללא חריגה קבועה מסך המשכורות החודשיות. חבל על הכסף שלכם. שבת שלום לכולם.

הפראיירים לא מתים הם רק מתחלפים מאת: שלומי ויזל

תרבות הצריכה המוגברת, לא רק שגרמה לייקור הריבית ולאינפלציה, אלא חמור מכך, הביאה חלק ניכר מציבור הצרכנים ללקיחת אשראי יקר מאוד מהבנקים, ומחברות האשראי, ול"אכילת חלק מהחיסכון ארוך הטווח שיעמוד לרשותם בעתיד בעת הגעתם לגיל הפרישה.

ועכשיו וללא דחיית סיפוקים, מהפחד מהלא נודע. הצריכה המוגברת של מוצרים ושירותים הביאה לעליות ניכרות בכלל ענפי הצריכה והשירותים במשק, ובעקבות העליות החריגות, קיבלנו קפיצות גבוהות במדדי המחירים לצרכן שבגינן, נאלצו הנגידים בעולם לנקוט פעולות מרסנות ליוקר המחייה, בין היתר באמצעות ייקור הריבית באופן משמעותי, ובנוסף צמצום כמות הכסף באמצעות הפסקת רכישות של איגרות חוב ממשלתיות בשוק ההון. כל ההקדמה הזו נועדה כדי להבין איך % 4.75 הגענו לסביבת ריבית נוכחית של של בנק ישראל (ללא תוספת ריבית פריים % ריבית 0.1 וללא תוספות סיכון) לעומת ששררה מעל עשור במשק המקומי ובכלל העולם. תרבות הצריכה המוגברת, לא רק שגרמה לייקור הריבית ולאינפלציה, אלא חמור מכך, הביאה חלק ניכר מציבור הצרכנים ללקיחת אשראי יקר מאוד מהבנקים, ומחברות האשראי, ול"אכילת חלק

אל תתנו לסיסמא הזו להיות נכונה אצלכם. זה נכון שגם אתם משלמים ריבית חריגה % לשנה על יתרת 20 בשיעור של עד החובה הלא מאושרת בבנק? כפי שכתבתי בשבוע שעבר, תרבות הצריכה של כלל ציבור הצרכנים השתנתה ללא הכר החל מתום ממשבר הקורונה. הציבור שהיה מסוגר ומפוחד כמה חודשים בעקבות המגיפה, רק חיכה לאישור שיאפשר לו לחזור לחיי השגרה, כמובן לאחר ביטול המגבלות החמורות שהיו על תנועות התושבים באופן חופשי. טיסות, אתרי נופש, נדל"ן וצריכת שירותים באשר הם, זכו לביקושים חסרי תקדים של כלל ציבור הצרכנים בעולם. הפחד מהלא נודע וממדי התמותה שהיו בעת המגפה, השפיעו ושינו את כל החשיבה הכלכלית של הציבור. עד לפני מגפת הקורונה, הציבור חסך ונמנע מבזבוזים חסרי רסן וללא בדיקה ותכנון מוקפד. החל מתום מגבלות המגפה, הציבור החל לרכוש ולבזבז ללא אבחנה ובכל מחיר יקר ככל שיהיה, כדי להספיק וליהנות היום

050-7295785 zahav.net.il@vizel58 https://vizel-invest.co.il